איכות הסביבה והשפעת גזי החממה על העולם נידונה לא פעם, תוך הבעת חשש רב כי תוך עשרות שנים נחווה שינוי אקלים קיצוני שיפגע קשות באיכות החיים על פני כדור הארץ. ברחבי העולם נוקטים בשנים האחרונות בשורת מהלכים על מנת לצמצם את פליטת גזי החממה הנובעת בין היתר גם משימוש בדלקים פוסיליים, המזהמים את הסביבה.

בוועידת האקלים בפריז אשר התקיימה בסוף 2015 התחייבו מנהיגי מדינות העולם לגבש עד לסוף שנת 2020 חזון, יעדים ואסטרטגיה למעבר לכלכלות דלות פחמן ואף מאופסות פליטות עד לשנת 2050. מרבית מדינות העולם בהובלת מדינות ה-OECD כבר השלימו מחויבות זו, וגם ישראל חלק מהמערכה. 

כעת, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל מגישה לאישור השרים תכנית אסטרטגית שתעביר את ישראל לכלכלה דלת פחמן ולהפסקה מוחלטת בשימוש בדלקים פוסיליים. לפי תכנית המשרד להגנת הסביבה, ייקבע שני יעדים לאומיים ארוכי טווח לשנת 2050 לצורך השגת משק דל פחמן – יעד הפחתה של לפחות 85% בפליטות גזי החממה של ישראל בשנת 2050 ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015 ויעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 95%. 

עוד מוצע לקבוע יעד ביניים משקי להפחתת גזי חממה בשנת 2030 של לפחות 27% הפחתת פליטות גזי חממה ביחס לפליטות של המשק בשנת 2015. יעד זה מחליף את היעד הקודם לשנת 2030 במסגרת הסכמי האקלים הפריז. 

על מנת לעמוד ביעד לשנת 2030, מציעה ההחלטה לקבוע שורה של יעדים בסקטורים הבאים: ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של לפחות 40%; הפחתת פליטות גזי חממה מסקטור הפסולת בשיעור של 47%; הפסקת יבוא רכבים קלים במשקל עד 3.5 טון אשר אינם מוגדרים רכבים נקיים בסעיף 77א לפקודת התעבורה והפחתת 30% בפליטות גז החממה מסקטור התעשייה.  

במשרד להגנת הסביבה מציינים כי "אישור החלטה זו לפני סוף החודש הנוכחי נדרש על מנת שישראל תעמוד באופן מלא במחויבות הבין-לאומית שלה לאמנת האקלים של האו"ם, בדומה לכ-100 מדינות שכבר גיבשו חזון ואסטרטגיה לכלכלה דלה עד מאופסת פליטות, בהובלת גרמניה, בריטניה, צרפת, יפן וסין". 

ההחלטה גם מקדמת שני צעדים מרכזיים והכרחיים ליישום היעדים: בחינת גיבוש מנגנון שבפעם הראשונה בישראל יביא לתמחור הנזק הכלכלי מפליטת גזי חממה וקביעת מנגנון שמטרתו להבטיח שתכניות להקמת תשתיות יהיו בהלימה ליעדי האקלים הלאומיים של ישראל ולפיתוח יעיל ודל פחמן של המשק. 

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "החלטת ממשלה זו מהווה מהפכה ביעדים, באסטרטגיה ובאופן ההתמודדות של ישראל עם משבר האקלים ותאפשר לכלכלה שלנו לשגשג בעולם דל פחמן. מדינת ישראל מיישמת את התחייבויותיה הבין-לאומיות במסגרת המאבק הגלובלי בשינויי האקלים ומתווה את הדרך לפיתוח הכלכלה בעשרות השנים הבאות. אני מאמינה שכלל הגופים בממשלה יירתמו למאמץ – למרות אתגרי התקופה. משבר האקלים הוא מעל לכל, צריך להיות עליו קונצנזוס"

מנהל תחום אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, ד"ר גיל פרואקטור: "גיבשנו את היעדים והאסטרטגיה בתהליך רב מגזרי בשיתוף כ-1,000 אנשי מקצוע, מומחים ובעלי עניין המיצגים את המכלול הרחב והמגוון של הכלכלה והחברה ישראלית. יישום האסטרטגיה יביא לחסכון משקי עצום בצריכת משאבים והפסקה כמעט מוחלטת בזיהום תוך ניצול מנופי צמיחה ותעסוקה ירוקים ומינוף ההשקעות הנדרשות למעבר למשק דל פחמן".