מדינה בהתקף חרדה: מחקר חושף - 30% מההורים מדווחים על דיכאון
מחקר שנערך קובע כי כ-75.7% מההורים מדווחים כי לפחות אחד מילדיהם סובל ממצוקה רגשית. פרופ׳ צחי גרוסמן, יו״ר האיגוד לרפואת ילדים: "השפעת המלחמה על הנפש ממשיכה להיות מורגשת ברחבי הארץ". פרופ׳ איתן כרם, יו״ר עמותת "גושן" לשעבר מנהל אגף הילדים בהדסה: "מחייב התערבות מיידית ברמה הלאומית"
תרופות למצבי חירום וחרדה - אילוסטרציה (צילום freepik, פלאש 90/ חיים גולדברג)
מלחמת חרבות ברזל נמשכת כבר כ-5 חודשים וההשלכות הנפשיות והרגשיות הקשות על הילדים והוריהם ברורות ומדאיגות. עמותת ״גושן״, הפועלת למען רווחתם, שלומותם ובריאותם של הילדים בקהילה, יחד עם האיגוד לרפואת ילדים, ערכו סקר המשך לסקר קודם שנערך 5 שבועות לאחר ה-7 באוקטובר.
הסקר הנוכחי שהינו מקיף וייחודי, ממפה את מצבם הרגשי של ילדים והוריהם בישראל כשלושה וחצי חודשים לאחר ה-7 באוקטובר. סקר ההמשך כלל מדגם מזווג של 202 הורים לילדים בגילאי שנתיים עד 12 מכל רחבי הארץ (סקר ההמשך חזר לאותם ההורים שנסקרו במדגם הראשון).
תוצאות הסקר מצביעות על כך שעדיין אחוז גבוה של ילדים וילדות בישראל מראים רמות גבוהות מאוד של מצוקה רגשית, כולל חרדה, פחד והתנהגויות של Acting out. מן המחקר עולה כי גם רמת המצוקה של הורים וילדים בזמן מלחמה עדיין גבוהה, בשבוע ה-13 למלחמה. 75.7% מההורים מדווחים כי לפחות אחד מילדיהם סובל ממצוקה רגשית, 54% סובלים מחרדה. כ-30% אחוז מההורים חשים מצוקה רגשית גבוהה וחרדה ורק 14% פנו למקור תמיכה נפשית בעקבות המצב.
נראה שלמרות רמת המצוקה הגבוהה, רמת הפחד של ילדים וילדות נמצאת במגמת ירידה ככל שעובר הזמן מתחילת המלחמה. רמת הדיכאון והחרדה של ההורים ירדה בין השבוע ה-5 לשבוע ה-13 למלחמה, אולם עדיין, כמעט 30% מההורים מדווחים על רמות גבוהות של חרדה ודכאון.
לדברי החוקרים, יש להמשיך ולעקוב אחרי מגמה זו, ולשים לב במיוחד לילדים ולהורים שרמת המצוקה שלהם לא יורדת עם הזמן, ולתת להם מענה מותאם בהקדם. שיפור מערכות התמיכה הן להורים והן לילדים ולילדות הוא צורך חיוני בימי המלחמה ואחריה. לפיכך, חשוב לקדם את תוכנית החירום הלאומית בתחום בריאות הנפש של ילדים וילדות ולחזק את המערכת הציבורית כך שתוכל לתת מענים הולמים למצוקה הניכרת.
את הסקר הובילו ד"ר שולמית פינצ'ובר, מנהלת המחקר ב"גושן"; ד"ר חוה גדסי, מנהלת רפואית ב"גושן"; פרופ' מרי רודולף, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת בר אילן וחברת ועד מנהל ב"גושן" ופרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, חבר ועד מנהל ב"גושן" וחבר סגל בביה"ס לרפואה באוניברסיטת אריאל.
לדברי פרופ׳ צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, "השפעת המלחמה על הנפש ממשיכה להיות מורגשת ברחבי הארץ וככל שתטופל מהר תצרוך פחות משאבים ותמנע נזק ארוך טווח. רופאי הילדים נמצאים בקו הראשון של חזית בריאות הנפש. השקעת המדינה במערך בריאות הנפש והדרכות לרופאי הילדים למתן מענה ראשוני ומדויק אינה סובלת דיחוי. שיפור מערכות התמיכה הן להורים והן לילדים ולילדות הוא צורך חיוני בימי המלחמה ואחריה. יש להמשיך ולקדם תוכנית חירום לאומית בתחום בריאות הנפש של ילדים וילדות ולחזק את המערכת הציבורית כך שתוכל לתת מענים הולמים למצוקה הניכרת. זה בנפשנו ובנפשם של ילדינו".
לדברי פרופ׳ איתן כרם, יו״ר עמותת ״גושן״, ולשעבר מנהל אגף הילדים בהדסה, "עדיין לאחר חמישה חודשים של מלחמה, החרדה לא חולפת ומחייבת התערבות מהירה של המדינה. רמת המצוקה הגבוהה בהיקף רחב של האוכלוסייה מצריכה הכשרה של הרפואה הראשונית בקהילה למתן מענה מיידי. סיימנו לאחרונה בשיתוף משרד הבריאות וקופות החולים, את הקורס 'רפואה מודעת טראומה' לרופאי ילדים. כדי לסייע במענה ראשוני לילדים ולהוריהם אנו ממשיכים בהכשרות שלנו לרופאי ילדים ומשפחה ולאחיות טיפת חלב בבריאות הנפש תוך מתן דגש להדרכה להתמודדות עם טראומה, חרדה ומצוקה".
