פרופ' פיליפ זימברדו, פסיכולוג חברתי מאוניברסיטת סטנפורד, הלך לעולמו השבוע בביתו בסן פרנסיסקו בגיל 91. זימברדו היה מפורסם בזכות ניסוי הכליאה שלו, שנערך בשנת 1971 ושנעשה באמצעות סטודנטים, והפך לאחת הפרשות השנויות במחלוקת בפסיכולוגיה המודרנית, והציג תובנות מטרידות על השפעת הלחץ על התנהגות האדם. כך פרסם הוושינגטון פוסט.

במהלך קריירה שנמשכה חמישה עשורים, שימש ד"ר זימברדו כנשיא האגודה הפסיכולוגית האמריקאית וחקר נושאים כמו ביישנות, שורשיה הפסיכולוגיים של רוע ואופן ההשפעה של התמקדות בעבר על קבלת החלטות. לדבריו, "תהליך השינוי של טבע האדם" היה במרכז עניינו.
 

Philip G. Zimbardo, the psychologist behind the controversial "Stanford Prison Experiment" that was intended to examine the psychological experiences of imprisonment, has died. He was 91. https://t.co/ouonms7Zmh

— CBS News (@CBSNews) October 19, 2024

לצערו, ניסוי הכלא הוא זה שזכה לתשומת הלב הרבה ביותר, כולל שאלות בנוגע לאתיקה של המחקר. הממצאים שלו על דה-אינדיבידואציה — ויתור על הזהות האישית לטובת הקבוצה — שימשו חוקרים ופסיכולוגים להבין את הרצח העם ברואנדה ואת עליית הנאציזם בגרמניה.

בעשורים לאחר סיום הניסוי, הוא השתמש בו שוב בהסבירו מדוע חיילים אמריקאים עינו עצירים בכלא אבו גרייב בעיראק לאחר הפלישה האמריקאית ב-2003. ניסוי סטנפורד התבסס על עבודתו של סטנלי מילגרם מאוניברסיטת ייל על ציות לסמכות, בו הנבדקים היו מוכנים להעניש "לומדים" בחשמל.

לניסוי זימברדו גייס 24 סטודנטים גברים, ושייך חצי מהם לשוטרים וחצי לעצירים. הניסוי נמשך שישה ימים בלבד במקום 14 המתוכננים, לאחר שקרובי משפחה של עצירים נתקלו באיומים מצד השוטרים, שדרשו מהעצירים לשקר על מצבם. הניסוי עורר התנגדות רבה ופרופ' אריך פרום האשים את זימברדו בכך שלא הבהיר לנבדקים שהם יכולים לעזוב בכל עת.

זימברדו טען שהניסוי שימש כ"סיפור אזהרה" על כוחות תפקידים חברתיים ולחצים חיצוניים, והראה שיש קשר בין התנהגות השוטרים לניצול העצירים. הוא טען שהצבא יצר מצב ולא לקח אחריות על מה שקרה. ד"ר זימברדו כתב ספרים על ביישנות והקים קליניקה לסיוע לאנשים ביישנים במיוחד. הוא תרם ליצירת פרויקט הדמיון ההרואי, שמטרתו להכין אנשים לפעול באומץ מוסרי.