הערב אמורה לפרסם חברת דירוג האשראי מודיס' את ההחלטה שלה על דירוג האשראי של ישראל. אמנם ברור לכולנו שהמצב הכלכלי בישראל אינו כמו שהיה ב-2022 כשממשלת השינוי הובילה את המערכה אבל גם ברור לנו שאנחנו לא בנקודת קצה אלא בצומת היסטורי.

רונן  מנחם הוא כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות. מזרחי טפחות הוא בנק פעיל מאוד בשווקים הפיננסיים ולמנחם יש נקודת מבט רחבה מאוד על השווקים כשהניתוחים שלו הם חלק מרכזי בתהליכי קבלת השקעות של לא מעט משקיעים גדולים ובטח של הבנק עצמו ומכאן החשיבות בראיון שקיימנו איתו לקראת פרסום ההחלטה של מודי'ס.

צריך להיכנס לבונקרים?

"אני לא חושב, צריך להסתכל על הדברים בצורה שונה קצת. כבר היו מקרים בעבר הקרוב והרחוק שכולם חשבו שהדירוג של ישראל ישתנה אבל זה לא קרה. לא ניתן להגיד בביטחון מלא שהדירוג של ישראל ירד. יכול להיות שבחברות הדירוג יבחרו בהורדת התחזית שכרגע היא נייטרלית.

"גם יכול להיות שהדירוג עצמו ירד אבל עד שלא נראה את הדו"ח עצמו ולא נקרא את הנימוקים להחלטה לא נדע. אני רוצה שתזכור שגם בבנק ישראל אמרו שהם מקווים שהדירוג לא ירד. אבל מעבר לתקווה יש סיבות לחשוב שהדירוג לא ירד".

זו נקודת מבט מפתיעה, המהפכה המשפטית, המלחמה, הרטוריקה של חברי הממשלה. זה לא דוחף את חברות הדירוג לפעולה ממשית?

"בחברות הדירוג רוצים לראות האם ועד כמה המלחמה משפיעה על פעילות המשק והסנטימנט בישראל. אם אנחנו מסתכלים על הפעילות של המשק ומסתכלים על המדדים המהירים, שהם מדדים שהתדירות שלהם גבוהה והם למעשה משקפים את פעילות המשק, אז באוקטובר ואמצע נובמבר הכלכלה ספגה את הוצאת האנשים לחל"ת, גיוס מילואים ואנשים היו ספונים בבתי וקשובים לחדשות.

"אנחנו מזהים החל במחצית השניה של דצמבר וקדימה שהנתונים מתאוששים. אם מסתכלים על פעילות כרטיסי אשראי וסקרי הסנטימנט התמונה יחסית אוטימית. השבוע פורסם סקר המגמות בעסקים וכששואלים את החברות אפילו בבינוי ובבתי המלון מה מצבם, אנחנו מגלים שיש רוב לחברות שמגדירות את המצב העסקי שלהם כטוב על פני חברות שמגדירות את עצמן במצב רע.

"נכון שיש השפעה של המלחמה, אבל אם בודקים הזמנות ומסירות (של מוצרים ושירותים, נ"כ) בישראל וגם בחו"ל אנחנו רואים, וזה בולט, שכבר בדצמבר המשק הוכיח כמו אחרי הקורונה שהוא משק שיודע להתאושש ויודע לספוג זעזועים".

איך אתה מנתח את הדברים האחרונים של נגיד בנק ישראל?

"נגיד בנק ישראל  דיבר על זה כל הזמן שהכלכלה הישראלית ספגה לאורך השנים זעזועים וידעה להתאושש מהר. יכולים לקרות עוד דברים אבל אם רוב הגופים, כולל חברות דירוג האשראי והאקדמיה והמשקיעים הזרים ובנק ישראל הניחו שההשפעה על הכלכלה תהיה עד הרבעון האחרון של השנה והתרחיש ההבסיסי הזה די מתבסס, אז מאוד יכול להיות שאם חברות הדירוג יגיעו למסקנה שאין סיבה לשנות את תרחיש הבסיס, הרי שהכלכלה הישראלית תתחיל להתאושש ב-2024 ואז ניתן יהיה להסתפק בהורדת תחזית".

התקציב שמעבירה ממשלת ה-64 לא דוחק את חברות הדירוג להורדה שלדירוג האשראי?

"הנושא של  התקציב הוא מורכב. הממשלה בעצם כן נתנה תקציב מתוקן ל-23 ו-24 ועשתה מהלכים של קיצוצים רוחביים. הממשלה גם אמרה שאם החריגה (הגירעון, נ"כ) תהיה גדולה ב-2024 אז ב-2025 יעשו מעשים לצמצום הגירעון, כמו העלאת המע"מ, ואם הגירעון יקפוץ ל-6% מהתוצר השנה יהיו עוד מהלכים. אבל במקביל הממשלה צריכה להראות בשטח שהיא עושה צעדים לריסון ואם היא תעשה את זה, אז יש מרחב לחברות הדירוג תמרון לפני הורדת דירוג בפועל.

עוד ב-

בנק הפועלים מותיר את תחזיות האינפלציה ומזהיר מעליית מחירי המזון

לכתבה המלאה

"אני משוכנע שיחשבו על זה לקראת ההחלטה. אבל בסופו של יום הכלכלה הישראלית גילתה ביצועי יתר במונחי צמיחה בהשוואה כלכלות מפותחות בעולם וראינו את האינפלציה יורדת מהר מיותר והיינו בסוף השנה על 3% בדיוק וליבת האינפלציה הייתה כ-2% והאינפלציה הניכוי סעיף הדיור עלתה בפחות מ-2% וגם מבחינה כזו ישראל נכנסה למלחמה עם צמיחה טובה ואינפלציה במגמה של ירידה וראינו שבנת ישראל הוריד ראשון בעולם המפותח את הריבית".