הוויכוח בנוגע לכספים הקואליציוניים עלה מדרגה בתקופה האחרונה, על רקע המשבר הכלכלי איתו ישראל תצטרך להתמודד בעקבות ההוצאות הכבדות של מלחמת חרבות ברזל. למרות הצהרות ראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם שר האוצר סמוטריץ', שהכספים יקוצצו וכי "יש כסף לכולם", פרוטוקול ישיבת הממשלה דווקא חושף דברים אחרים בנוגע לאישורו של תקציב 2024.

ממשלת ישראל הודיעה כי תקצץ כ-2.5 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים, אך הפרוטוקול מעלה כי הממשלה קיצצה את הסכום המדובר מ-7.95 מיליארד שקל ל-5.69 מיליארד שקל, כלומר סך קיצוץ מצטבר של 2.26 מיליארד שקל – סכום הנמוך בכ-250 מיליון שקל ממה שהוצהר.

בסופו של הפרוטוקול נכתב כי: "ראש הממשלה מנחה את שר האוצר לבחון מחדש, בהתייעצות עם הממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרדו, את מבנה התקציב ושיטת התקצוב באופן שיביא, בין היתר, לביטול מקסימלי של המושג 'כספים קואליציוניים' ויבסס את התקציב על בסיס שיקולים מקצועיים בהתאם לסדרי עדיפויות שתקבע הממשלה. שינויים אלו יוטמעו לכל המאוחר בתקציב 2025".

בהמשך, נתניהו אמר כי על נציגי העם לקבוע איך לחלק את הכספים הקואליציוניים, ואילו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אמרה כי מה שחשוב הוא לא איך שמכנים את הכספים אלא המטרות שאליהן הם מוזרמים.

עוד ב-

יחמוק מקיצוץ כספים קואליציוניים? זו ההצעה שקיבל נתניהו לתקציב 2024

לכתבה המלאה

לצד עליה בסעיפים הקשורים להוצאות ביטחון, הוגדל גם בכ-50% תקציב תמיכה במרכז מורשת גנדי מ-10 מיליון שקל ל-14.5 מיליון שקל, ותקציב לתחזוקת מנהרות הכותל הוגדל גם כן מ-1.5 מיליון ל-4 מיליון. כמו כן, קוצצו גם תקציבים התומכים במוסדות תורניים (מ-1.38 מיליארד שקל ל-1.07 מיליארד שקל), מיזמים בתחום המורשת הלאומית והיהודית (מ-200 מיליון שקל ל-72 מיליון שקל) וכן גם תקציב חיזוק הזהות היהודית דרך משרד התיישבות (מ-150 מיליון שקל ל-89 מיליון שקל).