בית המשפט העליון אישר את החלטת הממונה על התחרות משנת 2015: נמל אשדוד ניצל את מעמדו המונופוליסטי לרעה וישלם 9 מיליון שקל. גם נושאי משרה בכירים בנמל נקנסו.

במרכז הפרשה עומדים הסכמים סודיים של נמל אשדוד עם יבואני הרכב הגדולים בישראל, למתן הנחות לפריקת רכבים. נמל אשדוד קבע עבור כל יבואן יעד שהותאם לו באופן ספציפי, של כמות רכבים שעליו לפרוק כתנאי לקבלת ההנחה. היעד שיקף את עיקר היקף הייבוא השנתי הצפוי של כל יבואן.

ההנחות ניתנו "רטרואקטיבית" - כלומר, הזכאות להנחות חלה רק לאחר עמידה ביעד. יבואן שלא עמד ביעד השנתי, בגלל שהחליט לפרוק רכבים גם בנמל חיפה, היה צפוי לאבד את כל ההנחות גם על הרכבים שכן פרק בנמל אשדוד. מבנה הנחות זה גרם לכך שעל מנת להצליח להתחרות ולשכנע יבואנים לפרוק רכבים בנמל חיפה, נדרש נמל חיפה לפצות כל יבואן על הפסד ההנחה. לשם כך, נמל חיפה היה צריך לפרוק כמות לא מבוטלת של רכבים בחינם, כדי להתגבר על מתווה ההנחות בו נקט נמל אשדוד. בכך, יצר הנמל חסם תחרות שאינו מבוסס על תחרות לגופו של עניין בפני נמל חיפה.

בגין מעשים אלה, קבע הממונה על התחרות שנמל אשדוד ניצל את מעמדו לרעה באופן שעלול לפגוע בתחרות, והוטלו על הנמל עיצומים בגובה 9 מיליון שקל. על שני נושאי משרה בכירים בנמל עיצומים בגובה 20,000 שקל כל אחד.

נמל אשדוד ונושאי המשרה ערערו לבית הדין לתחרות, אשר בשנת 2020 אישר את ההחלטה, אך מצא לנכון להפחית את גובה העיצום הכספי שהוטל על נמל אשדוד מ-9 מיליון שקל ל-3.46 מיליון שקל.

ביום שני אישרו שופטי בית המשפט העליון עמית, גרוסקופף וברון את קביעת הממונה על התחרות המקורית, לפיה מתווה הנחות המטרה של נמל אשדוד עלול היה לפגוע בתחרות מול נמל חיפה בפעילות פריקת רכבים - והעלה את סכום העיצום הכספי בחזרה ל-9 מיליון שקל. המערערים חויבו בהוצאות ההליך בגובה של 200,000 שקל.

פסק הדין של בית המשפט העליון כולל קביעות עקרוניות תקדימיות בנוגע להנחות שמעניק בעל מונופולין וקובע כי "בהינתן מאפייניו של השוק הישראלי, הפוטנציאל כי הפעלת פרקטיקה פסולה על ידי בעל מונופולין תביא לפגיעה בתחרות או בציבור הלקוחות הוא גבוה, ועל כן הוכחה לכאורית של יסוד העלילות אינה מצריכה, לרוב, תשתית ראייתית מורכבת או ניתוחים כלכליים מעמיקים".

עוד ב-

נמל אשדוד ישקיע בסטארט-אפ הישראלי? "לקבל הזדמנות מעבר לים"

לכתבה המלאה

מרשות התחרות נמסר כי מדובר בפעם הראשונה שהוטלו עיצומים כספיים על נושאי משרה. מאז החלטת הממונה על התחרות המקורית עלו סכומי העיצומים שמוטלים על נושאי משרה לכדי מאות אלפי שקלים בממוצע וכן, עלו משמעותית סכומי העיצומים הכספיים שמוטלים על תאגידים. כך, לאחרונה (23.10.23) אישר בית הדין לתחרות את החלטת הממונה להטיל על בזק עיצום כספי בגובה 30 מיליון שקל, וכן עיצום בסך של 500 אלף שקל על נושא משרה בחברה.