בנק ישראל התערב באופן חזק בשוק המט"ח באוקטובר ועדיין יש לו עוד "הרבה תחמושת" שככל הנראה לא יצטרך להשתמש בה. כך על פי סקירה על התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח מאת שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט

בנק ישראל מכר דולרים בהיקף של 8.2 מיליארד דולר בחודש אוקטובר, עד ה-27/10 למעשה, כלומר לא כולל יומיים אחרונים של אוקטובר שיזקפו לנובמבר. מדובר בהיקף מכירות גבוה יחסית, שמעיד על נכונות בנק ישראל להתערב באופן חזק במסחר בהתאם לצורך. 

גם אם קצב המכירות הנוכחי ימשך (ובתחילת נובמבר אנו מעריכים שהקצב הואט) – בנק ישראל יוכל לרכוש בתוכנית הנוכחית בקצב זה במשך כחודשיים נוספים, כלומר באמצע טווח הערכתנו להמשך המלחמה בדרום (עוד 1-3 חודשים).  סביר מאוד להניח כי בנק ישראל אפילו לא יצטרך לרכוש בקצב הזה, מאחר ועיקר הצורך שלו בהתערבות היה לאחר מתקפת הטרור המפתיעה. 

גם בתרחיש בו יהיה צורך בהמשך הרכישות מעבר לתוכנית המקורית (עד 30 מיליארד ש"ח) הדבר אפשרי לאור רזרבות מט"ח גבוהות מאוד שעמדו בסוף אוקטובר על 191 מיליארד דולר. ערב משבר הקורונה (ינואר 2020) רזרבות המט"ח עמדו על 130 מיליארד דולר, כלומר נמוך ב-61 מיליארד דולר מהרמה בסוף אוקטובר. התוצר אומנם גדל מאז – אך גם יחס הרזרבות לתוצר עומד כיום על 36.8%, גבוה מיחס זה בתחילת 2020 (נתון ראשוני אז 33.8%).

עוד ב-

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר כדי לייצב את שער החליפין

לכתבה המלאה

עניין זה מחזק את ההערכה כי בנק ישראל יוכל למתן תרחיש של היחלשות חדה של השקל (מעבר למגמה העולמית) אם בכלל יהיה תרחיש כזה. בראיה חצי שנה/ שנה קדימה אנו מעריכים בתרחיש הבסיסי כי השקל יתחזק בשל סיבות שונות ובהן תמחור חסר קיצוני של השקל, הצפי שלנו לעלייה במניות בעולם והצפי להתאוששות כלכלית חדה בישראל לאחר המלחמה, תוך לפחות צמצום של פרמיית הסיכון הגלומה בשקל.