נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, החליט נכון לעכשיו להמתין להתפתחויות מלחמת "חרבות ברזל" והותיר את הריבית ללא שינוי - ברמת 4.75%. על אף הלחץ הרב על העסקים ומשקי הבית, בנק ישראל, יש לומר בהתאם לתחזיות, החליט כרגע לא הוריד את הריבית.

על פי הודעה בנק ישראל: "מדינת ישראל מצויה במלחמה שהחלה לפני כשבועיים. למלחמה גם השלכות כלכליות שונות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. בנק ישראל נקט במספר צעדי מדיניות להתמודדות עם המצב. השווקים הפיננסיים מתפקדים וחלק ניכר מהפעילות הכלכלית נמשך כסדרה.

הכלכלה הישראלית איתנה, יציבה ומושתתת על יסודות מוצקים –והשכילה בעבר להתאושש מתקופות קשות. ערב המלחמה התאפיין המשק הישראלי בעודף בחשבון השוטף, יחס חוב-תוצר נמוך ויתרות מט"ח גבוהות. הפעילות הכלכלית בישראל שהתה ברמה גבוהה, למרות התמתנות בצמיחה שנרשמה בחודשים האחרונים, ושוק עבודה הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה.

האינפלציה מתמתנת ועומדת על 3.8% בשנה האחרונה. האינפלציה עודנה נמצאת מעל היעד ומושפעת רבות מהתפתחות שער החליפין. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית בהתאם למידע הראשוני שנצבר מתחילת המלחמה והתחזית מלווה באי-ודאות גבוהה במיוחד. בהנחה שהמלחמה תתרכז בזירה הדרומית במהלך הרבעון האחרון של השנה, התוצר יצמח ב-2.3% וב-2.8% בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה.

צפוי כי הפגיעה בפעילות המשקית תביא לגידול בגרעון בתקציב הממשלה שיסתכם ב-2.3% תוצר וב-3.5% תוצר בשנים 2023 ו-2024, בהתאמה. לאור זאת, יחס החוב לתוצר בסוף שנת 2024 צפוי לעמוד על כ-65%.

מפרוץ המלחמה חל פיחות משמעותי נוסף, בהמשך לפיחות מתחילת השנה. לאור השפעות המלחמה ולצורך ייצוב השווקים הכריז בנק ישראל על תכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארדי דולרים ועל תכנית לביצוע עסקאות SWAP בשוק המט"ח בסכום של עד 15 מיליארדי דולרים. מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל נחלש מול הדולר ב-6.3%, מול האירו ב-4% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-4.8%.

בשוק האשראי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי אימצו מתווה רוחבי לדחיית הלוואות שגובש ע"י הפיקוח על הבנקים. המתווה נועד לסייע לאוכלוסיות ולעסקים שנפגעו ומקל על תזרים המזומנים שלהם בתקופה הקרובה.

בעולם, האירועים הביטחוניים בישראל גרמו לעלייה במתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון, אך ההשפעה על השווקים הפיננסיים הגלובליים מתונה עד כה, אם כי נרשמה השפעה על מחירי הנפט והגז הטבעי.

עוד ב-

בנק הפועלים: מדד מנהלי הרכש עלה בספטמבר ב-1.1 נקודות

לכתבה המלאה

על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות והפעילה תכניות למכירת מט"ח ולאספקת נזילות בשוקי ההחלף והריפו. תוואי הריבית והפעלת כלים מוניטריים נוספים יקבעו בהלימה עם תכלית זו ובהתאם להתפתחות המלחמה ולנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על-מנת להמשיך ולתמוך ביציבות השווקים ובהשגת יעדי המדיניות ובצרכי המשק.