בעקבות הכניסה המוצלחת של רשת קרפור לישראל, רמי לוי החל במגעים להביא לישראל קמעונאיות מזון בינלאומיות. ככל הידוע, לוי לא מתכוון לפחות רשת נוספת תחת מותג בינלאומי אלא לשלב בסניפים הקיימים מותגים פרטיים של הרשתות הבינלאומיות. לוי אישר את הדברים.

ההשקה המוצלחת של רשת קרפור בישראל גרמה ללא מעט כאבי ראש לרשתות הקמעונאיות הגדולות. לפתע כולם הבינו שניתן לייבא לישראל לא מעט מוצרים ולנצל את כוח הקניה הגדול של הרשתות הבינלאומיות ולמכור אותם כאן במחירים יחסית נוחים. כמעט כל רשת קמעונאית ישראלית מחזיקה במותג פרטי אבל החבירה לרשת בינלאומית יכולה להיות שובר שוויון בכל הנוגע לניצולת של כוח קניה גדול.

נסביר לרגע את הדברים. מותגים פרטיים הם למעשה שובר השוויון בכל הנוגע ליוקר המחיה בכל העולם ובטח בישראל. ואז אם יש מותג מוביל של דגני בוקר, הרי שמי שהוא שחקן של מחיר יכול להביא מותג פרטי של אותם דגני בוקר (פחות או יותר) במחיר נמוך יותר.

כיצד מגיע המחיר הנמוך? השיטה היא די פשוטה. מותג גדול משקיע לא מעט משאבים בפיתוח מוצרים, בנייה של מותג, פרסום שלו ואז שיווק. פיתוח המוצר עולה המון כסף וכך גם בניית מותג. אז אם אנחנו מוכנים לוותר על התועלות בבחירה של מותגים ולרכוש מוצר שהאריזה שלו פחות יפה ואינו משווק באמצעות פרזנטורים יקרים ולא מתפרסם באפיקים המקובלים אלא נמצא על המדפים, הא ותו לא, הרי שניתן לגלגל את החיסכון הזה ואפילו את חלקו לצרכנים.

עכשיו, לא כדאי לזלזל במותגים הגדולים. המוצרים שלהם על פי רוב איכותיים (וזה לא אומר דבר על איכות המותגים הפרטיים) אבל מדובר בעיקר במוצר שיש לו "אבא ואמא" וזה אומר שניתן להניח שפיתוח המוצר עבר תהליכים מבוקרים עד שהגיע לטעם, ריח וכל הלאה שתואם לדרישת הצרכנים.

גם לנושא המיתוג והפרסום יש משמעות גדולה כי בין היתר כשאנחנו משווקים מוצר אנחנו משווקים את כל הסיפור מסביבו ולא רק את טעמו וערכו התזונתי (ככל שקיים) ולסיפור שמסביב יש ערך וערך לא מבוטל ולכן המהלך של קרפור כמו גם של רמי לוי הם מבורכים בכל הנוגע ליצרית אלטרנטיבות על המדפים כך שמי שרגיש יותר למחיר יהיה לו פתרון ומי שפחות רגיש למחיר ומבקש מותג מוכר - יהיה גם לו הפתרון.

עוד ב-

זה לא קוקה-קולה, זה הקניין הפרטי שעומד למבחן הגדול

לכתבה המלאה