בנקודת זמן כלשהי העלאות הריבית צריכות לחלחל לכלכלה הריאלית וזה אמור מתורו להביא להתמתנות של האינפלציה מה שיביא לעצירה בהעלאות הריבית. ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים, מסמן שהרגע הזה קרוב מתמיד.

בהר כותב היום ללקוחות הבנק כי "הרכישות בכרטיסי אשראי נותרו באפריל ללא שינוי, לאחר ירידה בשיעור של 1.5%בחודש מרץ (במונחים ריאליים). הפדיון של רשתות השיווק ירד בחודשים מרץ-אפריל בשיעור מצטבר של 2.8%. שחיקת כוח הקנייה של משקי הבית, ואזילה של החיסכון מתקופת הקורונה פועלים עתה למיתון הגידול בצריכה, וכנראה שברבעונים הקרובים נראה ירידה ברמת הצריכה לנפש. באופן מפתיע מעט אנו רואים שנסיעות הישראלים לחו"ל ממשיכות לעלות כל חודש, והמספרים גבוהים עתה מאלו שלפני הקורונה, אף שמחירי הנסיעות לחו"ל התייקרו.

למרות הסימנים הראשונים להתמתנות בצריכה הפרטית הרי שבהר מותיר את תחזיות האינפלציה שלו ללא שינוי "אנו מותירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה על שיעור של 3.3%. עיקר האינפלציה הגבוהה היא בחודשים הקרובים, בעיקר התאמה של מחירי המזון לעליית מחירי התשומות בעולם, וכן השפעות של הפיחות בשער החליפין של השקל. ההאטה בפעילות המשק תחל להערכתנו להשפיע לקראת סוף השנה ולמתן את עליית מחירי שירותים שונים ובעיקר את מחירי שכר-הדירה.

"המדיניות המוניטרית תלויה עתה גם בשער החליפין. האינפלציה הגלומה לטווח של שנה עומדת על כ- 2.9%, ולטווחים ארוכים יותר היא פוחתת בהדרגה. מדדי המחירים לחודשיים הקרובים הם גבוהים ביחס לעונתיות של חודשים אלו, ואנו מניחים כי לאחר יציאתם מבסיס החישוב נראה ירידה בציפיות לאינפלציה. זאת בהנחה שהפיחות בשער השקל לא ימשך. תחת הנחה זו בנק ישראל יוכל להותיר את הריבית ללא שינוי, ולהמתין להשפעה של המדיניות המרסנת על האינפלציה".

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות תהה מדוע בנק ישראל לא מתערב במסחר במט"ח וככה ממתן את ההשפעות האינפלציוניות שיש לשער החליפין וזאת במקום להעלאות את הריבית. 

"אמנם קשה לשים לב לזה לפעמים אבל ישראל היא מדינה מערבית ומתקדמת וכמו כמעט כל המדינות המערביות והמתקדמות, שער החליפין בה הוא חופשי ולא נשלט על ידי הממשלה או הבנק המרכזי. לא חסרים מחקרים וניסיון כדי ללמד שמדינות שניסו לנהל את שוק המט"ח שלהן נאלצו בסופו של דבר להתמודד עם תוצאות חמורות יותר. באופן כללי, בנק מרכזי יכול לשלוט רק בשני גורמים מתוך השלושה – האינפלציה, הריבית ושער החליפין.

עוד ב-

המתקפה על הכלכלה הישראלית עלתה מדרגה לרמה מסוכנת | טור שישי

לכתבה המלאה

"בישראל (שוב, כמו בכל מדינה כמעט בעולם) הבנק המרכזי שולט בריבית כדי להשפיע על האינפלציה ושער החליפין נקבע בשוק. אם ננסה להשפיע על שער החליפין אז או שהאינפלציה עלולה לצאת משליטה או שהריבית במשק לא תהיה ברמה שבנק ישראל מעוניין שהיא תהיה בה" הוא מסביר.