משרד האוצר פרסם היום את ממצאי ביקור נציגי מדינות ה-OECD (המדינות המפותחות), בישראל. באופן מוזר למדי לא מתפרסם דבר על האופן בו תופסים במדינות ה-OECD את המהפכה המשפטית וההשלכות הכלכליות שלה. כך או אחרת, נראה שנציגי המדינות המפותחות ערים לבעייתיות סביב המהפכה הזו ועושים כל דבר כדי לחמוק מאמירות ברורות עליה.

ניתוח של כלכלת ישראל, שבוצע על ידי נציגי הארגון ופורסם על ידי משרד האוצר, מלמד שבסך הכול ממשלת השינוי הותירה כלכלה במצב טוב. הכלכלה הישראלית התאוששה יפה ממשבר הקורונה והסגרים שנלוו אליו. התקציב שהעבירה ממשלת השינוי היה תקציב מעודד שאפשר להתמודד טוב יחסית עם העלייה בסביבת האינפלציה, ועם תהליך העלאת הריבית.

ההכנסות החריגות מעולמות ההיי-טק (האקזיטים למיניהם) הביאו לירידה משביעות רצון בהיקפי החוב של ישראל. נתון מעניין שעולה מהדברים מלמד שמערכת מיסוי שתומכת בהשקעות בנדל"ן עסקי הביאה לירידה בהשקעות בנדל"ן למגורים.

עוד כותבים נציגי ה-OECD כי גיל הפרישה של נשים יעלה בעשור הקרוב מ-62 ל-65 שזה נתון מעודד אבל עדיין נמוך מגיל הפרישה של גברים שהוא 67. עוד כותבים בארגון כי תפיסת השחיתות בישראל גבוהה מהממוצע במדינות המפותחות.

ההמלצות של הארגון אומרות כי בנק ישראל צריך להמשיך במדיניות המוניטרית מצמצמת כדי להחזיר את האינפלציה לשליטה. הארגון ממליץ לגבש מדיניות מס לטווח הבינוני תוך עידוד ההשקעה בתשתיות, חינוך ועידוד היציאה לעבודה. בנוסף ממליץ הארגון להגביר את המלחמה בשחיתות.

הדו"ח עוסק בהרחבה באתגרים ארוכי הטווח של ישראל ובראשם המגמות הדמוגרפיות – שינוי הרכב האוכלוסייה והזדקנות שלה. כלכלני ה-OECD מציינים כי לצורך הבטחת צמיחה ארוכת טווח ואיתנות פיסקלית תידרש ישראל לפעול לשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, להתייעל בהוצאות הממשלה ולהעלות גילאי הפרישה לפנסיה.

הדו"ח ממליץ לטפל בתמריצים השליליים להשתלבות בשוק העבודה עבור אוכלוסיות המתאפיינות בשיעור השתתפות נמוך, בפרט גברים חרדים ונשים ערביות, וכן לצמצם פערים מגדריים. כמו כן, הדו"ח מצדד ברפורמות שישפרו את ניידות העובדים וירחיבו את מעגל המועסקים בהייטק. 

עוד ב-

פסח 2023: כלכלה משותקת, התלקחות ברחובות - 'סדר חדש'

לכתבה המלאה

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' התייחס: ״אני מודה לארגון ה-OECD על הדו"ח המקיף והמעמיק על כלכלת ישראל. הדו"ח מצביע על עוצמתה של הכלכלה הישראלית לצד הצורך להתמודד עם אתגרים מבניים משמעותיים העומדים בפני הכלכלה בטווח הבינוני והארוך. המלצות משמעותיות מהדו"ח כבר מיושמות במסגרת התכנית הכלכלית והתקציב לשנים 2023-2024. אני מודה לעובדי משרד האוצר ולמשלחת הישראלית בפריז, ובפרט לכלכלנית הראשית, הממונה על התקציבים, והציר הכלכלי של משרד האוצר בארגון ה-OECD, על שיתוף הפעולה הפורה עם הארגון, ומאמין כי הדו"ח ימשיך לשמש כלי עבודה חשוב בגיבוש מדיניות כלכלית במשרד האוצר".