השוק

17 טריליון דולר בוערים: הסכנה בעקבות המחאות בסין

בסין החלו מחאות נרחבות בעקבות מדיניות אפס סובלנות של הממשל כלפי הקורונה. מדובר בריטואל שכבר שנתיים וחצי מהווה מכשול בכלכלה העולמית, ואם זה ימשיך ככה - המצב רק יחמיר

רונן מנחם | 28/11/2022 11:47 1

המחאות הרחבות בסין והמשך נקיטת מדיניות אפס סובלנות כלפי הקורונה מהווים גורם שישליך לרעה על השווקים והסנטימנט בתקופה הקרובה. המחאות עצמן (ודיווחים של עיתונאים זרים על מגבלות לפעילותם) הן גורם חדש במשוואה שמקבלי ההחלטות ופעילי השווקים יצטרכו לקחת בחשבון.

בכך מצטרפים האירועים בסין להעלאות הריבית ברחבי העולם והם אף עלולים "להחליף" אותן כגורם הדאגה הראשי שהן תסתיימנה, או תיחלשנה (להערכתי-בקרוב).

החשש מהנעשה בסין גדול במיוחד לנוכח גודלה העצום של הכלכלה (17.7 טריליון דולר בשנה שעברה, כמעט 80% מכלכלת ארצות הברית) וחשיבותה הן בצד הביקוש (לנפט וסחורות) והן בצד הייצור (למשל למפעלים של חברות ענק מערביות) והשינוע.

כשכלכלה כזו, שצמחה עד לפני מספר שנים בקצב של 7-6 אחוזים, מתעטשת (ואף חמור מזה – ממשיכה לסבול מקורונה), העולם עלול לחלות.

הבעיה היא שצמיחת התוצר שם נחתכה בחצי ל-3.9% בלבד ברבע השלישי השנה לעומת הרבע המקביל בשנה שעברה. נכון, אשתקד זינק התוצר הסיני לנוכח התאוששות שהייתה מהקורונה, אך כאמור השנה הנגיף מכה שם שוב ומדיניות אפס הסבלנות – שאין כמותה בעולם – נמשכת ובעייתית יותר הן בתוככי סין והן מנקודת הריאות של הכלכלות בשאר העולם.

במאמר מוסגר, סין עוברת בשנים האחרונות תהליך של מעבר מכלכלת אגררית של היצע וייצור לכלכלה אורבנית של צריכה מקומית. תהליך זה כרוך בהאטה של קצב ההתרחבות הכלכלית במדינה, גם ללא השפעות הקורונה, שרק גורמות להיחלשות נוספת.

על השפעתה החזקה וחשיבותה הרבה של סין לשווקים הפיננסיים הגלובליים למדנו לדעת לאחרונה, כשהשלטונות שם הודיעו על שורת צעדי תמיכה בשוק הדיור המקומי, הנתון למשבר, וכן על הקלות מתוכננות במדיניות הסגרים. שוקי ההון בעולם הגיבו לכך בעליות חדות, אך אלו נבלמו די מהר ואף התהפכו כשדווח על מקרי מוות ראשונים מהנגיף בסין – בפעם הראשונה לאחר 6 חודשים – ועלה חשש כי עקב כך ההקלות תידחינה.

לכן, מבחינת גורם סיכון, מדובר בגורם מהבולטים ביותר נכון להיום.

בינתיים, השנה קרבה לסיומה ויעד הצמיחה של השלטונות, 5.5%, לא קרוב להשגה; בשלושת הרבעים הראשונים של השנה רשם התוצר הסיני עלייה של 3% בלבד. נציין כי בשנה שעברה היוותה סין לבדה כ-1% מהכלכלה העולמית. השלטונות גם לא הזכירו את היעד בהתכנסות החמש שנתית האחרונה שלהם. במקום זאת דובר שם על המשך חתירה לדיכוי הקורונה ונקיטת צעדי סיוע נקודתיים לענפי הבנקאות, האשראי והנדל"ן.

בתוך כך, הנתונים בשטח אינם מעודדים. סין מתמודדת עם חולשה של הביקושים מבית ומחוץ. המכירות הקמעוניות והייצוא נמצאים ברמות הנמוכות ביותר מאמצע השנה והאבטלה עולה בחודשים האחרונים. רק הייצור התעשייתי מתאושש קצת.

סין היא מדינת מחוזות והמושלים מטעם המפלגה השלטת צריכים לשמור על שקט תעשייתי על מנת שזו לא תאבד מאחיזתה. לכן המחאות האחרונות, אם וככל שתתפשטנה, מהוות מבחינתה סיכון גדול עוד יותר.

לכך יש להוסיף את מתיחות הסחר המתמשכת בין סין לבין ארה"ב (למרות פגישה טובה של שני הנשיאים לא מזמן) וכן את נושא טייוואן, שסין תמיד תראה בה חלק בלתי נפרד ממנה.

למזלה של סין, האינפלציה במדינה נמוכה (2.1% ב-12 החודשים האחרונים) ואף פוחתת ולכן הבנק המרכזי יכול להחזיק ריבית נמוכה ואף הפחית אותה לפני 3 חודשים ל-3.65%.

עם זאת, בצל המהומות באיראן (שהן ושיתוף הפעולה בינה לבין רוסיה מרחיקות את הראשונה מחתימת הסכם הגרעין), נראה כי אי שקט גם בגבולותיה של מדינת הענק סין יטריד מאוד את שוקי ההון בתקופה הקרובה.