הכותרת הגדולה של השבוע שעבר הייתה ההתפטרות של בוריס ג'ונסון מתפקיד ראש ממשלת בריטניה. נכון, היו להתפטרות ולאובדן האמון בו הרבה סיבות, אבל הסיבה המרכזית שבגינה איבד את אמון הציבור הייתה ההשפעות הקשות של הברקזיט. נסביר שכל עוד העולם היה במצב טוב הרי שלא הורשה השפעת המהלך, אבל ככל שהמצב הכלכלי בעולם החל להידרדר הרי שההשפעה של הברקזיט על הממלכה המאוחדת הייתה קשה עוד יותר.

"אחרי שיותר מ-50 חברים ממפלגתו התפטרו, בוריס ג'ונסון התפטר מתפקידו כראש ממשלת בריטניה. כמו לכל אורך כהונתו, גם מהלך ההתפטרות של ג'ונסון לא חף מדרמות מיותרות כשראש הממשלה לשעבר מסרב כרגע להתפנות מדאונינג 10 עד שלא יוחלט על מנהיג חדש למפלגה השמרנית, מה שעשוי לקרות רק באוקטובר.

"כך או כך, בריטניה יוצאת לדרך חדשה כאשר למקבלי ההחלטות יש לא מעט נושאים בוערים על הפרק ובעיקר תהליך הברקזיט והאינפלציה הגואה. למי שתוהה אגב, הסיבה המרכזית לאובדן האמון בג'ונסון היא לא אותה חשיפה על חבר המפלגה שביצע מעשים מגונים בעודו שיכור כלוט ולא העובדה שג'ונסון ניסה לטייח את הסיפור.

"אין ספק שמדובר על סיפור עסיסי מאוד לתקשורת אבל בסופו של דבר זהו רק הקש ששבר את גב הגמל. חוסר האמון בג'ונסון וההפסדים של השמרנים בשתי מערכות בחירות אזוריות בשבועיים האחרונים הם בראש ובראשונה תוצאה של כישלון הברקזיט והאינפלציה הגואה בבריטניה, שתי תופעות שקשורות אחת לשניה בעבותות.

"אם בכל העולם המחסור בעובדים שוק העבודה בא לידי ביטוי בעליית שכר ובאינפלציה הרי שבבריטניה מדובר על בעיה עמוקה יותר שכן בעקבות הברקזיט נוצר מחסור אדיר בעובדים שבעבר הגיעו מהאיחוד האירופי" אומר היום אורי גרינפלד האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות.

"אגב, דווקא צפון אירלנד שבה הברקזיט לא מיושם כמעט בגלל הרגישות מול אירלנד והסכמי יום שישי הטוב, נהנית מאז הברקזיט מיתרון ברור, מה שעיצבן לא מעט תומכי ברקזיט במפלגתו של ג'ונסון. בהסתכלות קדימה, אי הודאות הפוליטית בבריטניה תימשך כנראה עד סוף השנה גם אם השמרנים ימצאו מחליף וגם אם בריטניה תלך למערכת בחירות.
 

"כך או כך, ניתן להניח שתהליך הברקזיט יתמתן בעקבות השינויים הפוליטיים שיהיו במהלך השנה הבאה. גם אם זה ייקח עוד זמן, בסופו של יום בריטניה תגיע, בדומה למדינות אחרות כמו שוויץ או נורבגיה, להסכמים עם האיחוד האירופי שיאפשרו לה להמשיך להיות מחוץ לאיחוד אך עם זכויות וחובות כמו של כל חברה באיחוד". הוא מוסיף.

באשר לכלכלה האמריקאית, אומר גרינפלד כי דו"ח התעסוקה של חודש יוני היה טוב מהצפוי עם תוספת של 372 אלף מועסקים חדשים למשק האמריקאי, מה שהוריד מעט מהחששות למיתון, לפחות לחודש הקרוב. "מצד שני, אם מישהו קיווה להאטה במתווה העלאות הריבית של הפד הרי שנכונה לו אכזבה שכן נתוני התעסוקה של יולי מחזקים את ההערכות שהעלאת הריבית הקרובה תהיה שוב בגובה של 75 נ"ב.

"שיעור האבטלה נותר על 3.6% אבל שיעור ההשתתפות בכח העבודה ירד ב-0.1% ל-62.2%, מה שמלמד שלפחות במהלך יוני לא נרשמה חזרה של עובדים לשוק העבודה. נתון דומה היה ניתן לראות כבר ביום רביעי כאשר בדו"ח ה-JOLTS של חודש מאי בו התברר שלמרות ירידה מסוימת במספר המשרות הפתוחות, שוק העבודה האמריקאי עדין מייצר כמעט 2 משרות פתוחות על כל אדם שמחפש עבודה.

"בהתאם לכך, הלחצים לעליה בשכר עדיין חזקים וזה עלה ב-12 חודשים שהסתיימו ביוני ב-5.1%. מכיוון שלחצי האינפלציה שמגעים משוק העבודה הם הסדין האדום של הפד (כמו של כל בנק מרכזי אחר היום בעולם), עד שלא נראה את עודף הביקוש לעובדים (משרות פתוחות לעומת מחפשי עבודה) מצטמצם, הפד לא יפסיק להעלות את הריבית.

"כפי שציינו בשבוע שעבר, להערכתנו פער זה יצטמצם לקראת סוף השנה משני הכיוונים – מצד אחד המיתון, הירידות בשווקים הפיננסיים והקיטון בחסכונות יביאו עובדים רבים חזרה לשוק העבודה. מצד שני, המיתון יגרום לירידה בביקוש לעובדים, לצמצום בכח האדם ולעליה בשיעור האבטלה. השילוב של סימנים להאטה בשוק העבודה עם התמתנות האינפלציה מכיוון גורמי ההיצע יגרום לפד לחשב מסלול מחדש כנראה כבר בתחילת 2023", מסיים גרינפלד.

עוד ב-

פסגות: האינפלציה מתחילה לדעוך, הצורך להעלות ריבית ילך ויקטן

לכתבה המלאה