קימעונאית הענק האמריקאית נאלצה אתמול לפרסם אזהרת רווח שהתכלית שלה היא המעניינת בסיפור. טרגט "נתקעה" עם מלאים גדולים במחסנים בעיקר של ריהוט, ריהוט גן וציוד למטבחים שנרכש כחלק מההיערכות של החברה לתקופת הקורונה. טרגט גילתה שהביקושים למוצרים האלה ירדו דרמטית ולכן, כדי לפנות מקום במחסנים היא נאלצת לחתוך מחירים ולצאת במבעצי שיווק אגרסיביים שפוגעים בשורת הרווח.

אם כן, מה ניתן ללמוד מהמקרה הזה. המקרה של טרגט מלמד עד כמה חוסר הוודאות בכלכלה הריאלית גבוה עד כדי שקשה עד בלתי אפשרי לתכנן צעדים לטווחים של מספר חודשים קדימה.

נסביר לרגע את הטלטלה שעוברת על עולם הקמעונאות: אם בתחילת משבר הקורונה "נתפסו" הקמעונאיות הגדולות עם מלאים לא מספיקים כדי לענות על הביקושים למוצרים שמיועדים לשפר את השהות בבית. מה שגרם להן להסתער על הספקים שלהן ולהוציא הזמנות גדולות.

הספקים, שלא היו מוכנים בעצמם לגל ביקושים כזה נאלצו להגביר את כושר הייצור שלהם ומכאן, מתוך חשש להתפתחויות עתידיות, התנו את אספקת הסחורות או ברכישת כמויות גדולות או בהתחייבויות לרכש עתידי. הקמעונאיות הגדולות הסכימו מתוך אמנוה שאנחנו נמצאים בפתח של מספר שנים של ביקושים גבוהים למוצרים לבית.

מכאן סין נכנסה לעולמות של אפס קורונה ושרשרת האספקה השתבשה. כאן באו הקמעונאיות הגדולות והפעילו מכבשי לחצים על יצרנים כדי לספק להם סחורה. הלחצים האלה נבעו מחשש שאם לא יתבצעו הזמנות עכשיו, הרי שלאור השיבושים בשרשרת האספקה, הם "יתקעו" ללא סחורה בהמשך השנה.

והנה, אז יצאה הכלכלה העולמית מהסגרים ואנשים שהיו סגורים במהלך 2020 בבתים יצאו מהם והחלו "לבזבז" כסף על שירותים כמו מסעדות, נסיעות לחו"ל נופשים וכד' וזה הותיר את הקמעונאיות בסדר גודל של טרגט עם מלאים לא מכורים וכאלה שאין להם דורש, בטח לא בכמויות שהוזמנו.

עוד ב-

רון רוטר: אנחנו עם מספיק מזומן; נערכנו לשיבושים באספקה

לכתבה המלאה

והנה תנועת המטוטלת מתחילה לעבוד בכיוון ההפוך. טרגט יוצאת במבצעי מכירות אגרסיביים כדי להציל כסף ולפנות מקום במחסנים מתוך אמונה שהקורונה נגמרה. אבל הנה ברקע הדברים הקורונה חוזרת לשבש את החיים (העלייה בתחלואה אינה אופיינית רק לישראל) וככה למעשה נראה שנושאי "ניהול מלאים" הופך להיות אומנות של ממש.