השוק
סגן המפקח על הבנקים חושף: המערכת הבנקאית תחשב מסלול מחדש
המערכת הבנקאית נערכת "למפץ הגדול" כבר כמה שנים והנה הוא מגיע; זה לא הבנק הדיגיטלי אלא מה שהוא מייצג; סגן המפקח על הבנקים והאחראי על החדשנות והטכנולוגיה במערכת בראיון על החזון לתחרות בין הבנקים, ועל מי שעלול להישאר מאחור
המערכת הבנקאית נמצאת רגע לפני המפץ הגדול שיקרה עם השקת הבנק הדיגיטלי של אמנון שעשוע. לא צריך להפריז בחשיבות הבנק הדיגיטלי, בעיקר בגלל שהוא יהיה חלוץ לשורה של מיזמי פינטק ואולי גם בנקים נוספים, שיכניסו את המלחמה על הלקוח (או על כיסו) לעצימות גבוהה יותר, שמשמעותה שירותים פיננסים איכותיים יותר, אינטואיטיביים יותר, זולים יותר ולא פחות בטוחים מבעבר.
המערכת הבנקאית נערכת לא מעט שנים לתחרות שתיכנס אליה, כשביד אחת הפיקוח על הבנקים דוחף לרפורמות משמעותיות (נתוני אשראי, בנקאות פתוחה וכד') ומהצד השני הקדמה עושה את שלה והמערכת הבנקאית משקיעה סכומים לא מבוטלים ותשומות ניהוליות לא מבוטלות בדחיפה של המערכת לחזית הקדמה הטכנולוגית.
בין הרצון שלנו להתקדמות טכנולוגית של המערכת מצד אחד ולהגברת התחרות ולהוזלת מחירים מצד שני, נמצא הפיקוח על הבנקים. עליו מוטל לאזן בין הביטחון והיציבות שהמערכת צריכה, לדחיפה לאימוץ טכנולוגיה חדשה, להוזלת מחירים ולשמירה על רמת שירות בסיסית סבירה. מי שאחראי על הדחיפה לחדשנות ותחרות בפיקוח על הבנקים הוא סגן המפקח, דניאל חחאישוילי, שעומד בראש האגף לטכנולוגיה וחדשנות.
חחיאשוילי הוא למעשה הגורם שדוחף את המערכת הבנקאית לחדשנות בעולם מפוקח כל-כך ושמרני כל-כך. "שנת 2021 הייתה שנה שנייה לקורונה. המערכת הבנקאית עברה את האתגרים האלה בהצלחה", הוא אומר בראיון מיוחד ל-ice. "אנחנו פועלים כבר כמה שנים לעבור לעולמות הדיגיטל, וכשהגיעה הקורונה המערכת הייתה די ערוכה לעבור לתת שירותים בדיגיטל".
- מה הייתה הנקודה שאמרת לעצמך: הנה המערכת עוברת שלב, מתבגרת (או הופכת צעירה), מסוגלת לספק שירותים ולוקחת סיכונים מחושבים?
"למעשה, כל המערכת עברה לעבוד דיגיטלית. אחת הדוגמאות (לכך) שהיא הצליחה לעשות את המעבר המהיר הזה היה בדחיית התשלומים על הלוואות ומשכנתאות. בפרק זמן קצר המערכת הצליחה לבנות שירות דיגיטלי עם מינימום מאמץ של הלקוח - וזו הייתה נקודה משמעותית בחיים של המערכת הבנקאית".
- תן לי לרגע הצצה לאיך תיראה המערכת הבנקאית, כמו שהפיקוח רואה אותה, בעוד כמה שנים, ואפילו בשנה הקרובה.
"בשנים הקרובות, או בשנה הקרובה, פיתוח היכולות של המערכת הבנקאית תתמקד בלשים את הלקוח במרכז כלומר, לתת ערך ללקוחות. הצעדים שאנחנו עשינו, ועדיין עושים, עוזרים ומכוונים את המערכת לשם.
"בהיבט של התחרות נעשו כמה צעדים על ידי בנק ישראל, שבעצם מכוונים לדברים האלה, ולמעשה לרגע הזה".
- כמו מה?
"אם זה פרויקט הניידות, שמאפשר היום בקלות לעבור מבנק לבנק; פרויקט הבנקאות הפתוחה, שהוא צעד משלים (ואולי מקדים), והוא מאפשר העברת מידע בין הגופים השונים; מאגר נתוני אשראי; ועולמות התשלומים. כל הדברים האלה מתחברים לנקודה אחת: הם יגבירו את התחרות, ונראה את זה בשנים הקרובות. תוסיף לכל הדברים האלה את הטרנספורמציה הדיגיטלית, שבלאו הכי עוברת על הציבור, והנה אנחנו לקראת עליית מדרגה בתחרות".
- יש אנשים שעדיין צריכים את הסניף, אתה לא מדלג מעליהם?
"אני רוצה שתבין את המספרים: במחצית הראשונה של השנה, למעלה מ-80% מהפעילות הבנקאית של משקי הבית נעשתה בדיגיטל ובאמצעים ישירים, כולל טלפון. אנחנו מנתחים את הנתונים ורואים שהמספרים עולים בקצב של 7% בשנה. למעשה, כמעט הכל ניתן לעשות בדיגיטל והלקוחות מאמצים מהר את האפשרויות האלה".
- נראה שהבנקאות הפתוחה היא המהפכה האמתית
"נסביר לרגע מה העולם של הבנקאות הפתוחה יכול לתת לנו, ונחבר את זה לאחד התפקידים שאני רואה לעצמנו כרגולטורים: בנקאות פתוחה מאפשרת למעשה לפתוח את המידע שקיים בבנקים לצדדים שלישיים - בהסכמת הלקוח. זה מעביר את השליטה על המידע ללקוח. המידע הוא חומר הגלם הבסיסי – ה"נפט" החדש. אנחנו רואים שגם גופים אחרים אוספים עלינו מידע כדי לבנות מוצרים ושירותים שיתאימו לקוח על סמך המידע הזה.
"בעבר היה מונופול של הבנקים על המידע, ועכשיו אנחנו למעשה מתירים את המונופול והלקוח יחליט לאן הוא מעביר אותו. בנק ישראל הגדיר את הפרויקט הזה כפרויקט דגל לפני 4 שנים, מתוך הבנה שיש כאן פוטנציאל משמעותי להגברת התחרות.
"התחלנו לעבוד על זה עוד לפני שהחקיקה הייתה קיימת. כשהתחלנו לעבוד על זה עלתה שאלה אם להוציא הוראה מתאימה לבנקים או לחכות לחקיקה, להיות יותר חכמים ולפי מה שייקבע בחקיקה להוציא הוראות מתאימות.
"אנחנו למעשה קיבלנו החלטה לא לחכות לחקיקה, כי אם נחכה אז כל העולם של שיתוף המידע הזה יגיע מאוחר יותר. ההחלטה הזו מוכיחה את עצמה בזה שחוקקו חוק לפני חודש-חודשיים, ועוד חצי שנה הוא כבר ייכנס לתוקף ויהיה ישים - זה זמן שיא בפרויקט בסדר גודל כזה, והוא נובע מהצעדים שעשינו בעבר.
"כשאני נכנס לעולמות הבנקאות הפתוחה ומה היתרונות שלה, אז המידע הזה זורם, והוא יאפשר כניסה של שחקנים חדשים, יאפשר אגרגציה של מידע מכל מיני מקומות, וזה יאפשר לתת ללקוחות הצעות ערך ותובנות שלא היו עד היום. זה מאפשר לטכנולוגיות נוספות להיכנס למשחק, כמו בינה מלאכותית שמסתכלת על ההתנהלות של הלקוח ונותנת לנו תובנות.
"אחת הפעולות שקורות כבר עכשיו היא, שכשמסתכלים על הפעילות של הלקוח, ונותנים לו על סמך זה תובנות צרכניות, לדוגמא, הוא מקבל מידע שלקוחות כמוהו משלמים פחות על שירותי התקשורת, אז הוא הולך עם התובנה הזו ומקבל מחיר מוזל על שירותי התקשורת, ויש תובנות על הפעילות הפיננסית, כמו עמלות וריביות ועמלות ניירות ערך - זה עולם שלם שהחקיקה מאפשרת היום, אבל בחזון שלי אני רואה יותר מזה; הבנקאות הפתוחה היא יותר מלקחת מידע ולתת יעוץ ללקוחות, ואנחנו רואים שגם בעולם מסתכלים על זה ככה. כדי לאפשר זאת, חשוב להוסיף נדבכים נוספים של מידע, לדוגמא, מידע על החיסכון ארוך הטווח שלנו, כך, שלא נדבר רק על בנקאות פתוחה אלא על עולם פיננסי פתוח.
- איפה הפיקוח על הבנקים נכנס לתמונה?
"מה שעשינו היה שהכרחנו את הבנקים לבנות תשתית טכנולוגית בתצורה של API (ממשקי פיתוח תוכנה), שככה מערכות או גופים מתממשקים ומעבירים מידע אוטומטית. הבנקים בנו את התשתית הזו מתוך ראייה שהם יכולים להשתמש בה גם לפיתוח מודלים שלא היו להם קודם.
"כשיש את התשתית הזו, זה בעצם מאפשר לבנק לדבר עם גופים אחרים ולשתף איתם מידע. למשל בהקשרים שהבנקים יכולים לבוא ולהגיד לצדדים שלישיים 'בואו ניתן שירותי זיהוי - כלומר, אתה רוצה לתת ללקוח שירות שמצריך זיהוי ברמה גבוהה, אתה עושה לו זיהוי באמצעותי כי אני מכיר אותו, ואני מעביר לך - בהסכמת הלקוח - את המידע הרלוונטי אליו', וזה יוצר מודל עסקי חדש - של לתת שירותים לגופים אחרים.
"מודל של שיתוף פעולה בין פינטק לבנקים, ברגע שהגדרת את השפה, אז יש פינטקים שבאים עם המון חדשנות ומציעים שירותים שלא קיימים בבנקים; כמו פינטק שעושה בדיקה של תשלומי המסים, ואז הוא צריך את המידע מהלקוח על ההכנסות שלו, העמלות ששילם, הרווחים שהרוויח מתיק ניירות הערך - והוא עושה את זה מול הבנק, מקבל מידע רלוונטי ומקבל החזרי מס, ויכולות להיות המון דוגמאות כאלה.
- אז מה השלב הבא?
"השלב הבא זה שני מודלים שמתחילים לקרות בעולם, ויכולים להיות גם בישראל: האחד, אלה פלטפורמות שנותנות לך שירותים פיננסיים, כשהבנק בונה את הפלטפורמה והשירותים הנוספים, כמו המיסוי או שירותים נוספים של פינטקים אחרים, בונים על הפלטפורמה הזו ומרחיבים את השירותים ללקוח. התשתית הזו של ה-API מאפשרת את שיתופי הפעולה האלו. המודל השני הוא של מרקט פלייס, מדובר בשיתופי פעולה בין גופים פיננסים לגופים לא פיננסים, ובמרקט פלייס הלקוח מקבל הצעות שונות, לדוגמא, יכולים לתת לך הצעה להלוואה מ-5 מקורות שונים בזמן אמת, אתה תבחר בהצעה שמתאימה לך, וכל התהליך יקרה מאחורי הקלעים. זו ההתקדמות העתידית של המערכת.
"בעולם יש כבר לא מעט שיתופי פעולה כאלה, כמו עליפיי (חברת התשלומים של עליבבא הסינית), יש חברה הודית גדולה שעושה את זה, וגם הענקיות כמו גוגל ואפל יכולות להיות פלטפורמה. השוק מתחיל לייצר כבר עכשיו דוגמאות כאלה, יש באנגליה וגם בישראל דוגמאות ראשונות לשיתופי פעולה כאלה".
- בישראל?
"כן, זה דומה לשיתוף הפעולה בין פייבוקס לשופרסל. זו התחלה. אנחנו עוד לא שם, אבל זו סוג של התחלה שיכולה לצמוח למשהו מעניין, אבל אני לא רוצה להיכנס לדוגמאות ספציפיות. אלה יכולים להיות גם שיתופי פעולה אחרים".
- יש את האנשים שיש להם כסף, והפתיחות הזו מצוינת עבורם, אבל יש גם את אלה שיש להם דירוג אשראי נמוך, והבנק שלהם לא מוכן לדבר איתם. אז פעם הלקוח היה יכול לעבור מבנק אחד לשני בלי שהעבר ירדוף אותו, הוא היה מתחיל מחדש והכלכלה הייתה מרוויחה אותו. היום זה בלתי אפשרי. זה יהפוך אוכלוסייה גדולה לאוכלוסייה מודרת-אשראי.
"ברור שיש אתגרים כמו מודרי האשראי. בסופו של דבר יהיו חלקים באוכלוסייה עם רקורד שלילי בפעילות שלהם באשראי, שבאמת הדבר הזה יפגע בהם. הסוגיה הזו עלתה בכנסת בהקשר של הקמת מאגר נתוני אשראי, וגם שם היו דיונים איך בעצם אפשר לטפל ולעזור לאנשים עם הרקורד השלילי.
"אבל צריך לראות את זה גם ככה: כשאתה לוקח אשראי - תראה שיש לך יכולת להחזיר אותו. זו המטרה של הדירוג, והעברת הנתונים שיכולים להגיד אם אתה יכול להחזיר את האשראי ואם צפוי שיהיה בעיות. אם כן - אז אולי עדיף לא לקבל אשראי או למצוא דרכים אחרות לקבל מימון.
"כבר אז דיברו על קרנות, ולמצוא דרכים איך כן ניתן להגיע ללקוחות האלה ואיך עושים את זה. בעיקרון זה משהו שהמדינה צריכה לעשות ובהחלט צריך לטפל בו, אבל זה ברמת המדינה, שצריכה לחשוב איך מגיעים ללקוחות האלה ואיך נותנים לאנשים אפשרות להשתקם. הקרן יכולה לעזור.
"צריך להבין שהעולם של מידע פתוח זה העולם שאנחנו חיים בו כבר כמה שנים - וזה יתגבר. יש המון גופים שאוספים מידע, ובבנקים אנחנו יודעים מה הולך שם, כי יש עליהם הרבה רגולציה, אבל בגופים אחרים קצת פחות - זה העולם שאנחנו חיים בו היום, והוא בהחלט מעורר שאלות לא רק בישראל אלא בעולם כולו, בעיקר בהיבטים של הגנת הפרטיות, ויש דיון בעולם על הגישות הנכונות בתחום זה, וגם בבנק ישראל אנחנו חושבים על כך".
- עם יותר מידי מידע שעובר מגוף אחד לשני זה לא יוצר בעיות באבטחת מידע?
"בהיבטים של המידע הפיננסי שקיים בבנק ושיוצא ללקוח או לצד שלישי, אנחנו עומדים על אבטחת מידע והגנת הפרטיות ברמות גבוהות מאוד. החוק מטיל חובות על זה. אבל כן, הסיכון הוא גבוה יותר, והוא אחד הסיכונים שאנחנו מתמודדים איתם - איך מונעים דליפת מידע".
- בוא נדבר רגע על הבנק הדיגיטלי ומה הוא יעשה לשוק
"נכנס בנק חדש לישראל אחרי המון שנים שדבר זה לא קרה. מה שאפשר את זה היו הצעדים השונים שנקט בנק ישראל והשינויים הטכנולוגיים. הבנק החדש ללא ספק יעשה שיבוש בשוק ויגרום לכל השחקנים לחשב מחדש מסלול. צריך לזכור, שבסוף, כשאתה מתחרה על לקוחות, חשוב המחיר - אבל גם חשובה חוויית השירות, וזה הופך להיות נתון מרכזי בחיזור אחרי לקוח. חוויית השירות היום היא כזו שהלקוחות רוצים שירותים בדיגיטל כמו מהביג-טק - אותה רמת שירות. כולם היום רואים אפל-פיי וגוגל-פיי, כולם רואים את חוויית השירות ורוצים את אותו הדבר: זמינות, נגישות וכן הלאה.
"זה לא בא לידי ביטוי רק במחיר, אלא גם בשירות; אני מכיר מישהי שלקחה את הבן שלה להוציא תעודת זהות ברשות האוכלוסין, והיא סיפרה שתוך 10 דקות היא הייתה בחוץ. היא הייתה מרוצה מאוד מהזמן הקצר שהייתה שם, אבל אז היא שאלה את הבן שלה על החוויה שלו והוא לא הבין בכלל למה הוא היה צריך להגיע למשרד הפנים. זו חוויית השירות של הדור הצעיר, והיא שונה לגמרי ממה שאנחנו הכרנו בעבר.
"המערכת הפיננסית צריכה להתאים את עצמה לתקופה. פעם מישהו היה הולך לפתוח חשבון בנק ושעה וחצי היה חותם על טפסים. אנחנו אפשרנו פתיחה של חשבון מקוון, פעיל מלא, מבלי להגיע לסניף. זה משהו שעשינו אותו בהתחלה עם שיחת וידאו, והיום אנחנו מאפשרים עם טכנולוגיית זיהוי פנים, וזו חווית השירות שהלקוח מצפה לה.
"השינויים בשוק והתשתית שנבנתה, יכולים להביא עוד בנקים דיגיטליים ועוד שחקנים בתחום. יש כאן בסיס לכניסה של שחקנים נוספים, כמו חסם של שירותי מחשוב שהוסר והיום נכנסים שחקנים שיכולים לעשות מהפיכה ויכולים לתת ערך, ובסופו של דבר זה ייקבע על פי המידע, הצעת הערך והחוויה – הפוטנציאל קיים!"
- יכול להיות שהפיקוח על הבנקים כמו שהכרנו מגיע לסוף דרכו?
"הפיקוח על הבנקים אחראי ליציבות של הגופים, והוא יהיה אחראי שאם הפקדת כסף בבנק הוא יהיה בטוח שם. הפיקוח יהיה אחראי למצבים בהם אם יש לך בעיות עם הבנק ואם הבנק עשה דברים בעייתיים - ניתן לפנות אלינו ולקבל סיוע מהמחלקה לפניות הציבור. הפיקוח מפקח גם על הסיכונים השונים, ובעולם הדיגיטלי זה נושא הסיכונים התפעוליים וסיכוני סייבר, וגם כאן הפיקוח עושה בקרה ומוודא שהבנק מתנהל באחריות".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(8):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
7.בנק הפועלים ניצל הלומי קרב בניקוי כספומטים במשך 12 שניםדניאל חליאשווילי 05/2022/08הגב לתגובה זו0 0בנק הפועלים ניצל הלומי קרב בניקוי כספומטים במשך 12 שנים ברציפות פרטים בפייסבוק https://www.facebook.com/Halomykrav/סגור
-
6.למה מאפשרים לבנק לקחת ריביות מטורפות על משכנתא שניה ? (ל"ת)שרון 01/2022/02הגב לתגובה זו0 0סגור
-
5.בגלל שהוא קיבל להוביל נושא הוא חייב לומרלני 12/2021/31הגב לתגובה זו0 0שזו מהפכה. יאללה... גיבוב של בולשיטסגור
-
4.שאלת השאלות!!!שמעון 12/2021/28הגב לתגובה זו0 0האם מר חחיאשווילי מצא גם "פטנט" שיעצור בנקים מסחריים דוגמת לאומי, לשדוד כספים מלקוחות המחזיקים מטבע זר, בתירוץ שהחוק מרשה לבנק לשדוד תחת השם: "ריבית שלילית"! ביום שמר חחיאשווילי ימצא פתרון לשוד הבנקים - נמנה אותו לתפקיד המפקח כל הבנקים - במקומו של הבוס שלו כיום, שלא שווה הרבה ומועל בתפקידו כמפקח. כנראה ששוריין עבורו ג'וב מצוין באחד הבנקים - ביום שיצא לפנסיה מבנק "ישרא-הל".סגור
-
3.שאלת השאלות!!!שמעון 12/2021/28הגב לתגובה זו1 0האם מר חחיאשווילי מצא גם "פטנט" שיעצור בנקים מסחריים דוגמת לאומי, לשדוד כספים מלקוחות המחזיקים מטבע זר, בתירוץ שהחוק מרשה לבנק לשדוד תחת השם: "ריבית שלילית"! ביום שמר חחיאשווילי ימצא פתרון לשוד הבנקים - נמנה אותו לתפקיד המפקח כל הבנקים - במקומו של הבוס שלו כיום, שלא שווה הרבה ומועל בתפקידו כמפקח. כנראה ששוריין עבורו ג'וב מצוין באחד הבנקים - ביום שיצא לפנסיה מבנק "ישרא-הל".סגור
-
2.שכח לדאוג לחשוף פשיעת הבנקים כלפי לקוחות ?דניאל רייש 12/2021/27הגב לתגובה זו1 0בנק איגוד אירגון פשע , בנק מזרחי טפחות אירגון פשע , הבנק הבינלאומי אירגון פשע , מערכת הבנקאות פעלה כגייס חמישי של התנועה הניאו נאצית במדינת ישראל והמפקח על הבנקים התעלם עשרות שנים .סגור
-
1.הרבה דיבורים מסביב...רואה רחוק 12/2021/27הגב לתגובה זו0 0ענק אדיר מאחורי הכתף של הבנקים שקוראים לו קריפטו ומגלם מהפכה שעוד לא הייתה כמוהה, הבנקים יושבים ומדברים ומדברים ומדברים ותופסים מעצמם חוד החנית של הקדמה כשבפועל הם כבר שנות דור מאחור. הענק מאחוריהם זז מהר והם עוד מסרבים לשתף פעולה ונתלים באיוולת של החוקים נגד הלבנת הון. אם לא יתעוררו, בעוד 10 שנים או פחות יהפכו להיות לא רלוונטיים. מבחינה זו הבנק של שעשוע כשם בעליו כן הוא. אינו אלא יותר מאותו דבר, גם שאר הבנקים "דיגיטליים" ואיך בזה כל חדש. בהצלחה.סגור
-
בתוך פחות מעשור...שמעון 12/2021/28הגב לתגובה זו0 0לא תראו סניפי בנק ברחובות הערים. היות ובמערכת הבנקאות כולה - יש מספר עשרות אלפי עובדים כאשר לפחות 60% מתוכם בעלי משפחות, אני מציע לנטוע כבר כעת עצים רבים לאורך נחל הירקון - כדי שביום שהגרוביין ליברמן יציע להם למצוא מקצוע "חדש"....לא תהייה להם בעיה לתלות את עצמם כי יהיו די והותר עצים גבוהים.סגור
