יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם, הוביל יחד עם בעל השליטה הדומיננטי, גלעד אלטשולר, את רכישת השליטה בפסגות וכך הוא הופך למנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל ואולי הפעיל ביותר שבהם. לוינשטיין הוא מנכ"ל חודש פברואר של אתר ice. 

כדי להבין את גודל ההישג של אלטשולר שחם כשרכש את פסגות צריך ללכת אחורה בזמן ולהכיר את פסגות כשעוד הייתה בבעלות בנק לאומי. פסגות היה בית השקעות בבעלות בנק לאומי והיה דומיננטי מאוד בשוק ההון. בימים ההם שוק ההון המקומי לא היה מפותח דיו ולכן כדי להיות שחקן מרכזי בו היית צריך גב חזק של בנק.

בנק לאומי נחשב לאחד הבנקים הפעילים ביותר בשוק ההון. מעבר להיותו אחד משני הבנקים הגדולים בישראל הפעיל לאומי את פסגות ופיא, שתי חברות שמנהלות את הכסף ללקוחות הבנק אבל לא רק. לאומי פינק את פסגות ולקוחות הבנק היו נאמנים לו ופסגות לא איכזב, הוא הוביל את התשואות בעולם קרנות הנאמנות והיה יצירתי במיוחד בכל הקשור במוצרים חדשים ולכן נחשב לשילוב מנצח של חדשנות עם גב של בנק.

ועדת בכר טרפה את הקלפים ואילצה את המערכת הבנקאית למכור את חברות ניהול הכסף שלהן ובעוד פיא נרכשה על ידי חברת הביטוח הראל הרי שפסגות נרכש על ידי קרן אייפקס ועמד למבחן של פעילות ללא גב חזק של בנק ועם בעלים שהם קרן השקעות שצריכים להיפגש עם הכסף כמה שיותר מהר.

אייפקס טעו לחשוב שניתן לנהל כסף בעולם תחרותי בלי להשקיע בהון האנושי וכאן הייתה בעיה. בפסגות הייתה תחלופה מהירה מידי של עובדים שפגעה ביצירתיות של בית ההשקעות שלמעשה קפא על שמריו ואיפשר למתחרים להתרומם.

כאן נכנסים אלטשולר שחם לתמונה. באלטשולר שחם הבינו שהמפתח ללב הלקוחות הוא התשואות וכדי להשיג אותם צריך לנהל כסף, ולנהל אותו טוב. כדי לנהל כסף בצורה טובה צריך תפיסת עולם ובאלטשולר יש את זה במנות גדושות.

בשנים האחרונות מנהל את ההשקעות באלטשולר שחם דני ירדני. ירדני בגיבוי מרשים של בעל השליטה בחברה, גלעד אלטשולר, ניווט את תיק ההשקעות של הבית בדרך שהפכה את הלקוח למרכז. זו לא הייתה רק סיסמה שם, הם קיבלו החלטות השקעה קשות כמו לא להיכנס להנפקות של חברות אמריקאיות או לא להיכנס בכלל להנפקות במחירים הנוכחיים מה שגרם שבטווחי זמן קצרים התשואה נפגעה אבל בטווחי הזמן הבינוניים והארוכים יותר התשואה הפכה לגבוהה ויציבה.

ירדני ניווט את תיק ההשקעות של הבית לחו"ל. הוא הוציא הרבה כסף לכלכלה הצומחת של סין ונפגע כשמשבר הקורונה פרץ, הוא הוציא הרבה כסף לארה"ב והיה צריך לפצות עם השקעות טובות על ההיחלשות של הדולר ואת כל זה הוא עשה - והלקוחות אהבו את זה והיטו יותר ויותר כסף לבית.

על כל האופרציה הזו ניצח יאיר לוינשטיין. לוינשטיין גילה שעקב אכילס של אלטשולר שחם הוא שירות הלקוחות. אנשים רצו להעביר כסף או לברר פרטים על ההשקעות שלהם ולא הצליחו להגיע למוקד שירות הלקוחות או לקבל שירות באתר החברה בצורה נאותה וכאן, במקום שהרבה חברות היו מאבדות לקוחות, הצליח לוינשטיין בתהליך מהיר לסדר את מערך שירות הלקוחות עד שהבעיה שהייתה לפני כמה שנים נעלמה מהתודעה והבית המשיך לגייס כסף.

אסור לטעות, לאלטשולר שחם יש הרבה אוייבים בשוק ההון אבל יש גם הרבה מתחרים שמעריכים את איכות ניהול הכסף שלהם.

מאלטשולר שחם גמל ופנסיה מסרו ל-ice: "אנו נרגשים להיות בית ההשקעות הראשון שמחולל תחרות משמעותית בעולם החיסכון ארוך טווח ועומד בשורה אחת לצד חברות הביטוח הגדולות. אנו סבורים שתוצאותינו ארוכות הטווח, איכות השירות והתפעול במקביל להמשך הצמיחה האורגנית, הופכות אותנו לבית טוב עבור עמיתי פסגות."