הנוף הגלובלי עובר טרנספורמציה מהירה, המונעת על ידי ציפיות גוברות של בעלי עניין והבנה גוברת כי ESG אינו רק תרגיל ציות, אלא מרכיב בסיסי של פרקטיקות עסקיות בנות קיימא ואחראיות, הקשורות קשר ישיר עם יצירת ערך לטווח ארוך ולהצלחה תאגידית. שינויי האקלים מהווים איום משמעותי ורב-פנים בעל השלכות כלכליות וחברתיות שעלולות להיות הרות אסון. חוסר פעולה עלול להיות הרבה יותר יקר מאשר פעולה. עסקים שלא יטפלו באופן יזום בסיכוני שינויי האקלים עלולים לעמוד בפני הפסדים כספיים משמעותיים ונזק למוניטין.

לעומת זאת, חברות המאמצות ושיאמצו קיימות, מסתגלות ויסתגלו באופן יזום, צפויות להשיג יתרון תחרותי, ויפתחו הזדמנויות משמעותיות בכלכלה המתפתחת. כמובן, שלממשלות גם כן יש תפקיד קריטי, בין היתר, על ידי יצירת מסגרות המדיניות הדרושות, מתן התמריצים וההשקעות הדרושים, אכיפה ועוד.

בעוד שקיימות יוזמות, חלקן וולונטריות ראויות לשבח – כמו אלה של רשות ניירות ערך, הפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – נדרשת גישה מקיפה ופרואקטיבית יותר. עלינו להימנע מגישה תגובתית המונעת על ידי ציות ובמקום זאת לאמץ שילוב אסטרטגי של עקרונות ESG כדי לשפר את מעמדנו התחרותי בשוק העולמי. בהקשר זה ראוי לציין את הביקורת שערכה זה לא מכבר הרשות לניירות ערך, בה בין היתר נכתבה עמדת סגל הרשות כי על התאגידים המדווחים לפעול לעמידה בחובות הגילוי ולספק מידע על הסיכונים הסביבתיים הרלוונטיים לפעילותן וכי מומלץ שיפעלו למיסודם של תהליכים שיבטיחו זיהוי והערכת הסיכונים.

במציאות העסקית כיום, תאגידים ישראליים המעוניינים להשתלב בשרשראות ערך גלובליות ולהציע מוצרים ושירותים בשווקים גלובליים, נדרשים לעמוד בשורה של דרישות דווח ודרישות מהות בתחומי ה- ESG אליו נילווה מערך רחב היקף ומורכב של רגולציות דיווח ומהות הקשורות ומזינות זו את זו, מנגנוני תמרוץ וכיו"ב, זאת בכדי לאפשר ללקוחותיהם ו/או לספקיהם הבינלאומיים ולגופים פיננסיים המממנים אותם לעמוד בדרישות רגולטוריות בתחום.

המסר המרכזי הינו שעלינו להתעלות ולשלב את עולמות ה- ESG בליבת הארגונים שלנו. אין זה מספיק לעמוד בדרישות דיווח מינימליות; עלינו להטמיע עקרונות ESG עמוק בתכלית החברות, אל תוך המשימות, החזונות והיעדים האסטרטגיים שלנו. מטרת החברה צריכה לבטא בבירור את מחויבותה לאחריות סביבתית, אחריות חברתית וממשל תקין. מחויבות זו אינה צריכה להיות נספח נפרד, אלא היבט יסודי של זהות הארגון והאסטרטגיה שלו. החזון חייב להקיף עתיד שבו הארגון ממלא תפקיד חיובי בהתקדמות חברתית וסביבתית, כאשר התוכנית האסטרטגית כוללת מדדי KPI מדידים של ESG המקשרים בין קיימות ליצירת ערך.

עלינו לשאוף למסגרת המתמרצת ותומכת בפרקטיקות בנות קיימא, ולא רק לקבוע חובת דיווח. נצלו את ההזדמנויות הקמות; תפתחו יכולות איסוף נתונים, שקיפות, ניתוח ודיווח.  להם אני קורא - גבשו מפת דרכים ברורה ליישום; תכננו ובצעו תרחישים; קיבעו יעדים ומדדים; שלבו עולמות אלה במסגרת התכנון הפיננסי ובעולמות התגמול; גבשו מערכות ניטור, בקרה, דיווח ואכיפה. פעולות אלה לא צריכות להיות יוזמות בודדות אלא צריכות להיות מוטמעות עמוק בתרבות הארגונית, באסטרטגיה הכוללת של החברה ובפעילותה.

יש להמשיך להניח ולחזק את היסודות לעתיד שבו עסקים ישראלים משגשגים לא רק כלכלית, אלא גם כתאגידים אחראיים התורמים לחברה בת קיימא ושוויונית יותר. יש חשיבות בהמשך השיח, נטפח שיתוף פעולה מתמשך ונעבוד יחד כדי להשיג חזון משותף של קיימות עבור המדינה, החברה, המשק והכלכלה ולמען דורות ההמשך.

עוד ב-

אולימפיאדת החורף בסכנה? זה האיום שמארגני התחרות העולמית חוששים מפניה

לכתבה המלאה

הכותב: יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים ונמנה על בכירי כלכלת ישראל