בעקבות חשיפת "גלובס" לפני חמישה חודשים על הפרצה הפלסטינית המאפשרת המשך סחר עם ישראל למרות האמברגו הטורקי, אנקרה מנסה להדק את הפיקוח: מעתה נדרש אישור ממשרד הכלכלה ברמאללה המעיד כי הסחורות אכן מיועדות לשטחים הפלסטיניים.

הצעד החדש מגיע לאחר שנתוני התאחדות היצואנים הטורקית חשפו זינוק חריג ביבוא לשטחי הרשות הפלסטינית - עלייה של 463,000% במלט, 51,000% בפלדה ו-35,000% בתוצרי מכרות, נתונים המעידים בבירור כי מרבית הסחורות הגיעו בפועל לישראל.

מנגנון העקיפה העיקרי פועל באמצעות יבואנים פלסטינים המספקים הזמנות על שמם לספקים הטורקים. הסחורה נשלחת לנמלי ישראל, ועם הגעתה מועברת הזכות עליה למשלח בינלאומי ישראלי, שיכול להפנותה ליעדה הסופי. זוהי רק אחת מהפרצות המשמשות את היבואנים הישראלים, כאשר האמברגו של ארדואן מתמקד בסחר ישיר בלבד - כלומר, במקרים בהם נמל ישראלי מופיע כיעד סופי במסמכי המשלוח.

שיטה נוספת כוללת שימוש בנמלי ביניים, כמו נמל פיראוס ביוון, שם עוברת הסחורה תהליך "שטעון": פריקה והחלפת מסמכי המשלוח לפני העמסה מחדש לאונייה אחרת בדרך לישראל. אולם, פתרון זה כרוך בעלויות גבוהות יותר ובזמני המתנה ארוכים - תוספת של 30% עד 100% לעלויות השילוח, והארכת זמן ההובלה משבוע לחודש.

המשבר נובע מזעמו של הנשיא ארדואן על אובדן ההשפעה הטורקית ברצועת עזה. ניסיונו הראשון להפעיל לחץ על ישראל היה באפריל, כשהגביל יצוא של 54 פריטים, בעיקר מענף הבנייה, כולל שיש, מלט, פלדה ואלומיניום. כשצעד זה לא השיג את מטרתו, הוחמרו ההגבלות למצב הנוכחי, המוביל למרוץ מתמשך בין הניסיונות לעקוף את האמברגו לבין המאמצים לאכוף אותו.

עוד ב-

רמי לוי בתביעת ענק: ענקית התעופה מטורקיה תשלם פיצויים במיליונים?

לכתבה המלאה

סיפור זה ממחיש את המורכבות של יחסי הסחר הבינלאומיים ואת האתגרים בהטלת הגבלות סחר במציאות הגלובלית המודרנית, כאשר יצירתיות עסקית ופרצות משפטיות מאפשרות המשך זרימת סחורות גם בתנאים של מתיחות פוליטית.