ישראל ניצבת בפני משבר חובות מתעצם, כפי שעולה מנתונים חדשים שנחשפו בכנס של ארגון "דף חדש". נכון לאפריל 2024, כ-39% מהאוכלוסייה - 2.49 מיליון לקוחות - נמצאים ב"מינוס" או אוברדרפט מתמשך.“

החודש, לפני חמש שנים נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, חוק זה לא נותן מענה ופתרונות כראוי״ אמר ח״כ הרב גלעד קריב בכנס שנערך השבוע (18/9) בנושא חובות משקי בית ועסקים קטנים – בהובלת בית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן בשיתוף ארגון דף חדש.

בכנס לקחו חלק מומחים לשיקום כלכלי, מיטב המשפטנים, הכלכלנים הבכירים מהמערכות הפיננסיות וגורמים המרכזיים שעוסקים בתחום, וביניהם : עו״ד ורו״ח אשי אנגלמן, הממונה על חדלות הפירעון במשרד המשפטים, נציגים מבנק ישראל, בכירים במערכת הבנקאית, אנשי אקדמיה, שופטים ובכירי מערכת המשפט, ג'וינט ישראל ועוד.

 את הכנס הובילו ד"ר נטע נדיב, חוקרת ומרצה בתחום חדלות הפירעון, מבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, ועו"ד תומר רבינוביץ', מומחה לחדלות פרעון ולשיקום כלכלי, מייסד ומנכ"ל ארגון "דף חדש״. הכנס מציע הסתכלות ביקורתית על הוראות החוק וההליך המשפטי מכוחו, זאת לאחר חמש שנים מכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

לדברי ד"ר נטע נדיב מאוניברסיטת רייכמן: "תחום חדלות הפירעון הפך לאחד התחומים הבינתחומיים המעסיקים משפטנים, אנשי כלכלה ומדיניות. כחלק מלימודים המשלבים מספר דיסציפלינות, הסטודנטים בבית ספר הארי רדזינר למשפטים לוקחים חלק מעשי בעולם חדלות הפירעון. כחוקרת, אני מוצאת חשיבות עליונה בתחום. הוא לא רק תחום אקדמי, אלא עוסק בדיני נפשות של ממש. היכולת לקדם מחקרים אמפיריים המציגים את הליך חדלות הפירעון לאורכו ולרוחבו תורמת לחשיבה ביקורתית ומחודשת על יעילות ההליך המשפטי, והאם הוא משיג את מטרותיו, שיקום וגבייה."

תומר רבינוביץ, מנכ"ל ומייסד דף חדש: "חובות משקי הבית הפכו בשנים האחרונות למכת מדינה של ממש – מאות אלפי משקי בית מסובכים בחובות שהם לא מסוגלים לפרוע, כאשר הפתרונות היחידים שהמדינה להם זה לקחת עוד הלוואות או לפשוט רגל. חוק חדלות פרעון החדש אמנם מציב חזון של שיקום כלכלי, אבל בפועל 85% מחדלי הפרעון בישראל חוזרים למעגל החובות."

המושב הראשון עסק במערכת היחסים שבין המערכת הבנקאית ללקוח, כדי להבין האם ישנה דרך אחרת לנהל את מערכת האשראי הצרכני בישראל. במושב הציגה פרופ' רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית מהמכללה האקדמית נתניה את האתגרים החדשים של האשראי הצרכני בעולם הדיגיטלי. 

יאיר ויינרב, איש תקשורת מכאן - תאגיד השידור הישראלי, אירח את הדס גלס שמעון, ממטה הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל, עו"ד שרית ויסטוך מבנק ירושלים ועו"ד משה קאשי מלובי 99. המושב השני הוקדש לנושא האלטרנטיבות לחוק חדלות פירעון ולשאלה אם באמת מדובר בפתרון הגבייה המיטבי: כבוד הרשם יניב דיין, הממונה על הרשמים ברשות האכיפה והגבייה אירח את ד"ר מוריה הופטמן-דורון, עו"ד מירב שיבק, ועו"ד יוסי ויצמן.

במסגרת המושב השלישי שעסק בחדלות פירעון, כבוד השופט עודד מאור, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שוחח עם עו"ד ורו"ח אשי אנגלמן, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עו"ד אלונה בומגרטן, ממשרד נשיץ ברנדס אמיר ושות' ועו"ד עדי בלוטנר מג'וינט תבת. והמושב נפתח באמירה באמירה ברורה לפיה ״הליכי חדלות הפירעון לא מציעים גבייה ולא שיקום״

עוד ב-

רשת המסעדות נכנסת לפשיטת רגל: קורסת בחובות ענק

לכתבה המלאה

לאחר מכן, סיכם פרופ' רון חריס, מאוניברסיטת תל-אביב את הכנס. חריס, מי שעמד בראש הוועדה הממשלתית לחדלות פירעון ציין: ״תפיסת איזון אינטרסים לא מתאימה לחוק חדלות פירעון, הרעיון הנכון הוא לחשוב איך מגדילים את העוגה".