על רקע הניסיונות של משרד האוצר לשכנע את הרשויות ואת צה"ל בשינוי גישה בנוגע להגדלת הגיוס של בני המגזר החרדי, בכירים באוצר סבורים כי אותו מהלך דווקא לא יטיב עם המשק. 

על רקע מאמציו של צה"ל להגדיל את מספר המתגייסים במגזר החרדי ולאתר 3,000 חרדים שלא לומדים בישיבות, בכירים במשרד האוצר טוענים כי אותו מהלך לא יספק את צרכי הצבא ולא ישנה את מספר המתגייסים הנוכחי. 

במהלך דיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת החוץ והביטחון, הציגו אנשי אגף התקציבים באוצר את ההצעה שלהם בנוגע למתווה הגיוס של בני הישיבות. מהמצגת שהוצגה על ידי הבכירים, עסקו באפשרות של גיוס בני המגזר החרדי לתפקידים קרביים, כחלופה להארכת השירות הסדיר והמילואים. לצד זאת, אלו עסקו בהשלכות הרבות שייווצרו בחברה הישראלית ועל שוק העבודה עקב מדיניות הגיוס.

עוד סבורים אנשי אגף התקציבים באוצר, כי אפשרות הארכת שירות החובה  ל-36 חודשים והגדלת שירות המילואים תפגע באופן משמעותי במשק. עוד מעריכים במשרד האוצר, כי מדובר במהלך שיעלה לקופת המדינה 104 מיליארד שקל בעשור.

לטענתם, במידה ויוחלט ליישם את מתווה הגיוס המצוין, יהיו לכך השלכות שונות החל מאובדן ותק בעבודה, עיכוב לימודים ואף השפעה על בן או בת הזוג. בעקבות כך, מדגישים הבכירים במשרד האוצר חלופה ראויה.

עוד ב-

"החלטה תמוהה": ליברמן נגד החלטת צה''ל לגיוס החרדים

לכתבה המלאה

גיוס של 1,000 חרדים מדי שנה לשירות הקרבי יוביל לחיסכון של  833 אלף ימי מילואים קרביים בשנה. כך, תצליח המדינה לחסוך בשנה שלמה 1.3 מיליארד שקל. עוד לטענתם, גיוס של 1,000 חרדים בשנה יאפשר לקצר את משך שירות החובה.