ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה היום (שלישי) לישיבה מיוחדת שעסקה בקיצוץ בתקציב משרד החקלאות והשלכותיו. שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אבי דיכטר, אמר כי הבעיה היא לא תקציבית, היא בעיה של האוצר למצוא את הדרך לאפשר למשרד החקלאות לבצע את משימותיו הבסיסיות אחרי התקציב המקוצץ של 2023. מנכ"ל משרדו, אורן לביא, ציין כי הקיצוץ בתקציב 2024 עומד על 300 מיליון שקל. היו"ר ביטן ביקש למצוא תוך שבוע דרך להחזיר למשרד החקלאות 160 מיליון שקל.

בפתח הישיבה אמר השר דיכטר: "הבקשה שלנו היא לא לדון על התקציב, אלא על הכספים ששייכים למשרד החקלאות וחונים במשרד החקלאות, ויושב עליהם קוד של האוצר שעד שאתה לא מקבל אותו אי אפשר לגעת בכסף. אלה סכומים רציניים מאוד, קשה להשיג אותם, לא הצלחתי להשיג פגישה עם שר האוצר לא בטלפון ולא בהודעה ולא בניסיון לתאם בין הלשכות. ברפורמה היה תקציב של 2.6 מיליארד שקל למחקר ופיתוח לחמש שנים חלק מזה למכון וולקני".

עוד הוסיף ואמר כי החקלאות תתן דגש לייצור ישראלי וכי אם לא תהיה חקלאות גדולה יותר, יישפכו הרבה יום מים מושבים לים. בדבריו התייחס גם למשרד האוצר: "האוצר מחזיק אצלו היום סכומי כסף של 117 מיליון שקל התחייבויות בעקבות המלחמה, כולל 52 מיליון שקל למים מושבים. ראש הממשלה כתב מכתב שלא יעברו 52 מיליון שקל. מכון וולקני הגיע לחדלות פרעון". 

מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, הוסיף לדבריו של השר: "בשנת 2024 היה אמור להיות התקציב של 2023 ועוד 40 מיליון, לאחר מכן עשו קיצוץ. קיצצו 140 מיליון ואת ה-160 מיליון שהיה לנו ב-2023. משרד החקלאות קוצץ ב-300 מיליון שקל, שמשקף 14% מפעילות המשרד בעוד שמשרדים אחרים קוצצו בשיעור הרבה יותר נמוך ומשרדים אחרים שיש ספק סביר בחיוניותם קיבלו עוד תקציב. אנחנו מדברים על פגיעה במחקר ופיתוח, בתמיכות לחקלאים, פגיעה במכון וולקני, פגיעה בתקציבי רכש. אנחנו מציעים פתרון של סגירת התחייבויות פתוחות בהרשאה להתחייב בסך 300 מיליון שקל תמורת תקצוב 140 מיליון שקל הרשאה חדשה".

(צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

סגן הממונה על התקציבים באוצר, כפיר בטט, השיב: "אני מעריך את השר ואת סגן השר ולכן קשה לי וכואב לי עם חלק מהאמירות שהיו. יש כמה אמירות שנאמרו כנגדנו כולל במכתב רשמי לראש הממשלה על הונאה ורמייה אבל בסוף אנחנו סגרנו סיכום תקציבי שנתן את הסמכות למשרד החקלאות איפה הוא רוצה לקצץ בתוך המשרד".

השר דיכטר ענה לו: "אנחנו משרד ממושמע ואנשים ממושמעים, כשביקשו מאיתנו להיכנס מתחת לאלונקה נכנסנו. באותו יום שהתקציב הונח בוועדת הכספים התברר שמשרד החקלאות קוצץ הכי הרבה ממשרדים אחרים. אנחנו רוצים להגיע ביחד עם האוצר לפשרה כדי שהמשרד יתפקד ב-2024, אנחנו לא מצליחים אפילו לקבל תשובה מהאוצר. אנחנו חושבים שהסיפור פתיר והועדה צריכה להתערב בזה".

(צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

סגן שר החקלאות, ח"כ משה אבוטבול, הוסיף: "הרגשנו מרומים כי חשבנו שלכולם יקוצץ בגובה הזה וגילינו שלא". בטט התייחס לכך ואמר: "להאשמות האלה אין שום שחר". רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים במשרד האוצר, גל ברנס, השיב כי רצון טוב יש, אך כסף אמיתי אין. "בסוף 300 מיליון שקל לא ייצא. אנחנו נותנים כל שנה כסף לחקלאים להשקעות. כשאנחנו בונים תקציב בצורה אחראית עושים הסתברות סטטיסטית של כמה ייצא כל שנה, לכן אין כסף בתקציב מול ה-300 מיליון ולכן הם לא תוקצבו בתקציב".

שר החקלאות התייחס לכך שבחוק התקציב שהוצג ב-2024 ישנם סעיפים רבים שמשמעותם סגירת משרד החקלאות. "העברת השירותים הווטרינרים והגנת הצומח למשרד הכלכלה, לסגור את המחוזות, הפרטת הדרכה, המדען הראשי של משרד החקלאות לא יהיה במשרד החקלאות. את האסטרטגיה החקלאית יקבע משרד החקלאות, לא שום משרד אחר. אנחנו חושבים שהאסטרטגיה החקלאית של משרד האוצר תשרת את האוצר ולא את החקלאות. שר האוצר אמר באוגוסט האחרון שהוא מאמין בחקלאות ובחקלאים ושאלה אחד מהיסודות החשובים למדינת ישראל. הבעיה כרגע היא לא תקציבית, אלא איך משרד האוצר מאפשר למשרד החקלאות לבצע את משימותיו הבסיסיות אחרי התקציב המקוצץ?".

עוד ב-

ענף החלב בדרך למהפכה? "צורך בחקלאות ישראלית, חזית אתגרי התקומה"

לכתבה המלאה

בטט השיב: "אנחנו מאוד רוצים לשבת עם משרד החקלאות ולשבת על אסטרטגיה תקציבית, רוצים פה ודאות ארוכת טווח. אנחנו מאוד בעד לבנות אסטרטגיה כלכלית שתיתן ודאות לחקלאים". היו"ר ביטן סיכם את הדיון בכך שביקש ממשרד האוצר לשבת עם משרד החקלאות עד שבוע הבא, וייקבע דיון נוסף בנושא.