אם יום אחד יתגלה, במקרה, אסטרואיד שעושה את דרכו לעבר כדור הארץ ומאיים להכחיד את האנושות (או לפחות חלקים ממנה) – האם נוכל למנוע זאת בלי לשלוח את ברוס וויליס למות בחלל? זו השאלה שהחללית שהתרסקה לפני שבוע בדיוק נועדה לענות עליה, וכעת נראה שהתשובה היא... ובכן... לא ידוע.

אתר ZDNet דיבר עם קארולין ארנסט, מדענית מכשירים למשימת DART במעבדת הפיזיקה היישומית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שמנהלת את הניסוי. השאלה היתה פשוטה: האם הניסוי הצליח? התשובה שלה היתה הרבה מאוד מלל, שאומר מעט מאוד.

"אתם יכולים לישון טיפה יותר טוב. הניסוי הראשון שעשינו היה הצלחה", היא פתחה ואמרה. 'הניסוי הראשון', אגב, היה לבדוק האם נאס"א מסוגלת לשלוח חללית ולרסק אותה לתוך אסטרואיד שלא נראה בעבר. בהתחשב בעובדה שנאס"א כבר שלחה כמה וכמה חלליות שהתרסקו על ירחים, כוכבים ובכל מקום אפשרי במערכת השמש, זו כלל לא אמורה להיות שאלה. וגרוע מכך: אם המטרה היתה לעשות זאת במהירות, במקרה שבו מתגלה אסטרואיד שנמצא במרחק של ח"י ימים מהכחדת האנושות – מדובר בכישלון קולוסאלי. אחרי הכל, תכנון המשימה התחיל כבר לפני 2015, ובאותה שנה איחדו נאס"א וסוכנות החלל האירופית כוחות כדי לייעל את הניסוי. הייעול הזה לקח רק עד 2019, אז הוזמן לחללית שיגור על גבי טיל Falcon 9 של SpaceX. השיגור הזה, למקרה שתהיתם, אירע ב-24 בנובמבר 2021 – כלומר, הארי סטאמפר התקשר לגלגלצ ותזמן 10 חודשים במחלף כדור הארץ-דימוֹרְפוֹס.

אבל זה עוד לא הסוף: גם לאחר שהחללית, שגודלה כמחונת חטיפים במאסה של 610 ק"ג, הגיעה לאסטרואיד שגודלו כאיצטדיון כדורגל והתרסקה עליו, ייקח עוד זמן רב לדעת האם היא הצליחה להסיט אותו ממסלולו.

"אם הייתם טסים למעלה ומנסים להזיז אסטרואיד כדי להסית אותו מפגיעה בכדור הארץ והוא לא זז, זו לא הצלחה, נכון?", היא הודתה, והמשיכה בכך שייקח 6 עד 12 חודשים נוספים לבדוק את התמונות משני הטלסקופים החלליים המתקדמים ביותר – האבל וג'יימס ווב, שהופעלו לראשונה יחד במשימה הזו – והגשושית לוסי, שנמצאת כרגע בגובה כמה מאות קילומטרים מעל כדור הארץ, כדי לאבחן האם מסלולו של דימורפוס השתנה בעקבות ההתנגשות.

"מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו הוא להבין כמה באמת הזזנו אותו, לראות באמת איזו דחיפה נתנו לו – וזו יכולה להיות חתיכה בפאזל שמבהירה האם באמת אפשר לתכנן משימה שנועדה להסית משהוא", אמרה ארנסט. "על בסיס כמות החומר שאנחנו רואים שנפלטה בכל התצפיות הטלסקופיות הללו, נראה שנתנו דחיפה גדולה". אך בכל זאת, עדיין צריך לברר מה היתה ההשלכה על המסלול, "האם צריך משהוא מהיר יותר? צריך משהוא גדול יותר? צריך שניים? האם אחד מספיק, או (אפילו) יותר מדי?".

בקיצור, כרגע, שבוע לאחר ש-DART (ראשי תיבות של Double Asteroid Redirection Test, או בתרגום חופשי "ניסוי הסתת אסטרואיד כפול") הצליחה במשימת ההתאבדות שלה, עדיין לא ידוע האם בגן עדן היא תהיה לבד או תפגוש 8 מיליארד בתולים ובתולות.

עוד ב-

תיעוד חדש ומרגש: כך ישראל נראית מהחלל

לכתבה המלאה

למדענית אין כרגע בשורות טובות. להיפך: "מבחינה סטטיסטית, משהוא יפגע בכדור הארץ ביום מן הימים, רק בגלל שאם יש מספיק דברים בחלל ואתה מסתובב בסביבה אלפי או מיליוני שנים – משהוא יפגע בך", היא מבהירה. עם זאת, היא מציינת באופטימיות, "לדינוזאורים לא היו המותרות של יכולת לגבש תוכנית – אבל לנו יש יכולת להתחיל, וזה מה שזה – צעד ראשון". ובקצב הנוכחי, הצעד הראשון הזה יועיל אולי לדינוזאורים שיחיו כאן מיליוני שנים אחרי אירוע ההכחדה שלנו.