יום השנה ל-7 באוקטובר כבר כאן, תאריך שמסמל עבור כולנו בעצם איזכורו את הזוועות של מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס על ישראל. אזרחים ואזרחיות רבים יצאו באותו היום להגן בגופם על הבית, ביניהם רותם מי-טל, מנכ"ל חברת "אסגארד מערכות" המפתחת טכנולוגיה צבאית למערכת הבטחון, ויזם תחרות ה- 30U30 בדיפנס של שנת 2024. מי-טל, שמשרת כקצין בדרגת סא"ל בפיקוד הצפון, נמצא מאז אותו יום בשירות מילואים רצוף, תוך שהוא ממשיך לנהל את החברה ולהתמודד עם אתגרים חדשים שהשנה האחרונה הציבה בפניו.

האירועים תפסו את מי-טל בהפתעה מוחלטת, כמו רבים אחרים. הוא נזכר כיצד באותו סוף שבוע, במהלך נופש עם משפחתו, התעוררו לקולות אזעקות ופיצוצים. "תוך רבע שעה כבר התקפלנו ונסענו הביתה," הוא מספר, ומוסיף שבמהלך הנסיעה ראה את הדיווחים והבין את גודל האירוע. מאוחר יותר באותו ערב, הוא כבר קיבל טלפון מהיחידה והכין תיק לשבועיים, כפי שהיה נוהג בשגרה. "מי ידע שאותם שבועיים יהפכו לשנה של לחימה ושירות מילואים," הוא אומר, כשהוא מתבונן לאחור על השנה שחלפה.

השירות הצבאי הממושך לצד ניהול מספר חברות טכנולוגיה הפך עבורו לאתגר לא פשוט. "מלבד בית מאד חזק עם אישה חזקה ושני ילדים גיבורים," אומר מי-טל, תוך שהוא מדגיש את התמיכה המשפחתית האיתנה שאפשרה לו להמשיך, "השארתי חברות, עובדים ולקוחות בהמתנה." אך לדבריו, בתחילה היה נראה כי המצב יהיה בלתי אפשרי לניהול, עד שהחברה ביצעה התאמות הכרחיות. הוא מתאר כיצד שינו את המבנה הארגוני והתאימו אותו למציאות החדשה, והעבירו את הצוותים למתכונת של משמרות, בדומה לשירות המילואים: "העובדים מנהלים שגרת חיים של גם וגם, ואנחנו מאד תומכים במשרתי המילואים, גם במקומות שבהם המערכת לא תומכת."

מי-טל מסביר שהמעסיקים ניצבים מול אתגרים נוספים, כאשר הם נאלצים להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של שירות מילואים מתמשך. "המעסיקים משלמים את העלויות המלאות של העובדים, בזמן שהם מקבלים רק החזרים חלקיים מביטוח לאומי," הוא מתאר, ומדגיש את הקושי הכלכלי הכרוך בכך. לדבריו, התשלומים מביטוח לאומי מגיעים באיחור, ולעיתים אף חסרים. על כן, מי-טל מציין כי הוא נאלץ לגשר על הפערים הללו מכספו הפרטי, ודואג אישית לכך שהעובדים שלו המשרתים במילואים לא ייפגעו מהמצב: "אני לא מוכן שהעובדים שלי ייפגעו, גם במחיר של לקחת עוד התחייבויות עליי."

בהמשך השיחה, מי-טל מפרט כיצד הצליח להמשיך ולתפעל את החברה מרחוק במשך שנה שלמה. הוא מתאר מערכת ניהול מבוזרת שהתבססה בעיקר על וואטסאפ, עם קבוצות לכל תחום בחברה – מפרויקטים ועד תהליכים ומשאבי אנוש. "זה מה שמייצר שליטה, גם מרחוק," הוא מסביר, תוך שהוא מציין את השימוש בכלים נוספים כמו ג'ירה, מאנדיי וטרילו, אך מדגיש כי בפועל, וואטסאפ היה הכלי המרכזי והיעיל ביותר עבורם במצב הנתון.

כאשר נשאל האם ניתן להמשיך ולנהל עסק בצורה כזו, מי-טל מבהיר כי למרות המצב המורכב, החברה הצליחה להסתגל: "אפשר גם לסגור לקוח מרחוק, לתאם גישור מהבנק או לגייס עובד מהוואטסאפ," הוא אומר, אך מוסיף שהמצב רחוק מלהיות רגיל. לדבריו, ההשפעה של המלחמה על החברה הייתה בלתי נמנעת, כאשר 80 אחוז מהמהנדסים בחברה הם לוחמים לשעבר, ו-90 אחוז מהחברה מבצעים שירות מילואים פעיל. "כחברה שמתפרנסת ממתן שירותי מו"פ והנדסה, ולא מכספי משקיעים, הפגיעה הייתה בלתי נמנעת," הוא מציין. עם זאת, מי-טל מדגיש את התמיכה הרבה מצד הלקוחות המרכזיים של החברה, ובראשם מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות, שגילו הבנה וסובלנות כלפי המציאות המורכבת שבה הם פועלים.

עוד ב-

מצב כוח האדם בשוק הישראלי: כמה נעדרים בגלל מילואים?

לכתבה המלאה

למרות האתגרים הרבים, מי-טל מסיים את השיחה בנימה אופטימית: "על אף המלחמה, אנחנו גדלים ומגייסים עובדים, וממשיכים לתעדף לוחמים במילואים. אנחנו לא חוששים מההשלכות." ולגבי סיום שירות המילואים וחזרה לתפקיד המנכ"ל במשרה מלאה? הוא מבהיר באופן חד משמעי: "אני חוזר כשהחטופים יחזרו."