דוח הקיימות השנתי של מיקרוסופט שפורסם במאי חשף כי פליטות הפחמן של החברה עלו ב-30% מאז 2020. הסיבה המרכזית לכך היא ההשקעה האדירה של מיקרוסופט בבינה מלאכותית, שמובילה לעלייה משמעותית בפליטות הפחמן.

בינה מלאכותית דורשת כמות עצומה של אנרגיה, והתחזיות מצביעות על כך שעד 2027, שירותי ה-AI בעולם יצרכו כמות אנרגיה השווה לזו של מדינה שלמה כמו הולנד. מרכזי הנתונים של חברות הטכנולוגיה דורשים לא רק אנרגיה רבה אלא גם כמויות מים גדולות לצורך קירור המתקנים.

במטרה לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלהן, חברות טכנולוגיה גדולות משקיעות בהקמת מרכזי נתונים באזורים הנורדיים, שם מרבית האנרגיה היא מתחדשת. מיקרוסופט הכריזה על השקעה של 3.2 מיליארד דולר בשבדיה בשנים הקרובות, וגוגל על השקעה נוספת של 1.1 מיליארד דולר במרכז הנתונים שלה בפינלנד. גם אמזון ופייסבוק משקיעות מיליארדים במרכזי נתונים נורדיים.

תושבי המדינות הנורדיות, שכבר חווים עלייה חדה בחשבונות החשמל, תוהים כיצד הרשתות החשמליות שלהם יתמודדו עם ההשקעות הגדולות הללו. אך השאלה הגדולה יותר היא כמה זמן נוכל להמשיך להשתמש בשירותי AI ללא תשלום.

כיום, אנחנו נהנים משירותי AI מתקדמים בחינם, כמו ChatGPT או Copilot של מיקרוסופט, אך ככל שהשירותים משתכללים והדרישה לאנרגיה גדלה, הסיכוי שהם יישארו חינמיים נמוך.

בקיץ האחרון, תחנת רדיו נורדית ערכה חישוב כמה אנרגיה נדרשת כדי שתלמיד יעשה את שיעורי ההיסטוריה שלו באמצעות AI ליצירת טקסט, תמונות ווידאו. נמצא כי טביעת הרגל הפחמנית של משימה כזו שוות ערך להפעלת מזגן במשך 10 שעות ביום הכי חם בקיץ.

עוד ב-

סמסונג בעקבות אפל: האם בקרוב תשלמו על תכונות ה-AI שלה?

לכתבה המלאה

כבר כיום, תכונות AI מתקדמות עוברות מאחורי מנויים בתשלום, כמו לדוגמה מנוי ה-Plus של ChatGPT, ומגמה זו צפויה להימשך, כך שאם נרצה להמשיך ולהשתמש בשירותי AI בעתיד הקרוב, ייתכן מאוד שנצטרך גם לפתוח את הארנק.