הטכנולוגיות החדשות משנות בקצב מסחרר את שוק העבודה מסביבנו. מיותר לציין שה-AI יעצב מחדש כמעט כל מקצוע ועבודה אנושיים. לצד זאת, כבר כיום, יש "מהפכה שקטה" שמגיעה מתחום הרובוטיקה, ובשנים הקרובות אנחנו נהיה עדים לכניסה הולכת וגוברת של רובוטים ליותר ויותר תחומים בשוק העבודה.

על פי מחקר שפורסם ממש בימים האחרונים, מטעם מכון המחקר Brainy Insights, שוק הרובוטים השיתופיים (קובוטים) צפוי לגדול תוך עשור מ-1.75 מיליארד דולר ב-2023 ל-35.5 מיליארד דולר ב-2033. מדובר בגידול פנטסטי כמעט, וכדאי להתעכב ולהבין מה צפויים להיות מקורות ההתרחבות של שוק שכיום הוא עדיין די צנוע בגודלו.

יש כמה שלבי התפתחות במחזור חייה של טכנולוגיה, כל טכנולוגיה, עד שהיא הופכת לנגישה ורווחת. המשוכה הראשונה היא ההבשלה הטכנולוגית. בתחום הרובוטיקה בכלל, והרובוטיקה בפרט, ראינו בשנים האחרונות קפיצת מדרגה מדהימה הן ביכולת התנועה העצמאית של הרובוטים, והן ביכולות הביצוע של הזרועות הרובוטיות. בתחום התנועה, ההתקדמות בתחום החיישנים ובתחום האלגוריתמיקה, מאפשרת לייצר מערכות חישה שמסוגלות לקלוט ולהבין את המציאות המרחבית, והודות לכך להתנייד ברמת אוריינטציה מאוד גבוהה, ולא פחות חשוב, ברמת בטיחות מאוד גבוהה. זו הסיבה שקוראים להם "רובוטים שיתופיים", כי הם נועדו לעבוד במחיצת בני אדם, בין אם מדובר ברובוט לוגיסטי שמשנע סחורות ברצפת הייצור לצד עובדים נוספים, או רובוט ניקיון שמקרצף את רצפת הלובי בבניין משרדים בשעה שעוברים ושבים חולפים על פניו. וברמת יכולת הביצוע, לזרועות רובוטיות כיום יש דרגות חופש ומוטוריקה עדינה שמאפשרות להן לבצע משימות מאוד מורכבות ברמת דיוק גבוהה מאוד.

הודות להבשלה הטכנולוגית הזו, אנחנו יכולים למצוא כיום קובוטים משולבים במרחבים מסחריים וציבוריים, בעיקר בתחום הניקיון והלוגיסטיקה. אפשר למצוא כיום קובוטים של ניקיון בבתי מלון, בנייני משרדים, רשתות קמעונאיות ועוד. בבתי חולים, יש אימוץ גובר של רובוטים שמתמקדים בחיטוי, במטרה להפחית את עומס הזיהומים. בתחום הלוגיסטי, יש כיום רובוטים שמלקטים וממיינים סחורות במחסנים לוגיסטים, וגם רובוטים שעוסקים בריתוך והרכבה ברצפת ייצור. מגמה זו רק תלך ותתרחב. קובוטים יהפכו בשנים הקרובות לחלק אינטגרלי מכוח העבודה בכל משק מודרני.

אחד הגורמים העיקריים שמניעים את האימוץ הגובר של קובוטים בכלכלות מודרניות הוא כמובן המחסור בכוח עבודה והגידול בעלויות העובדים. בכלכלות מפותחות קשה יותר ויותר למצוא עובדים שיסכימו לעבוד בעבודות כפיים כמו ניקיון, ייצור או בנייה, גם כאשר מציעים להם שכר גבוה יחסית.

במציאות הנוכחית בישראל, הבעיה חמורה פי כמה, וזאת לאור המצב המלחמתי שהביא לעצירה כמעט מוחלטת של כניסת פועלים פלסטינים. רובוטים יכולים לסייע מאוד בהקלת מצוקת כוח האדם, וייתכן שראוי אף לגבש בנושא תוכנית ממשלתית שתעודד מעסיקים לשלב בכוח העבודה שלהם רובוטים. הדבר יפחית את התלות שלנו בכוח עבודה זר וכן ישפר את הפריון.

וכמובן אי אפשר להתעלם ממהפכת ה-AI והאופן שבו היא תעצב מחדש בעתיד הקרוב את עולם הרובוטים. דיברנו על קובוטים כרובוטים שמסוגלים לעבוד במחיצת בני אדם. ובכן, תחום ה-AI, כפי שאנחנו כבר עדים מקפיצת המדרגה של עולם הצ'ט-בוטים, יאפשר לרובוטים לתקשר ברמה טבעית עם בני אדם, וזה יאפשר להם לבצע הרבה יותר משימות. ניתן להעלות על הדעת אינספור יישומים שמתבססים על יכולת התקשורת והאינטראקציה של רובוטים, מרובוטים שמדריכים קבוצת תיירים בסיור במוזיאון, מסבירים להם על יצירות האמנות ועונים לשאלות, ועד רובוטים שישמשו "עוזר אישי" למנהלים או רובוטים סיעודיים שמסייעים לקשישים במשימות היומיום.
 
כל המגמות הללו מסבירות את הגידול העצום הצפוי בשוק הרובוטים, כפי שהומחש במחקר שציטטתי. כלומר, התקדמות טכנולוגית כמו AI יגדילו משמעותית את מספר סוגי הרובוטים והיישומים שלהם, וכך גם יתרחב השימוש בפתרונות הללו מארגונים גדולים לעסקים בינוניים וקטנים (SMEs), ובהמשך גם רובוטים אישיים לשיפור הפרודוקטיביות האישית.

הכותב: אמנון אבי גיא מנכ"ל Robotize 

עוד ב-

אמנון שעשוע: "לקרוא לחמאס טרוריסטים - מקטין את האירוע"

לכתבה המלאה