הסרט "עוברות את הגבול" (לשם שינוי תרגום עברי מוצלח ומקורי שתואם את רוח הסרט) הוא סרט שלא פורץ דרך בעלילה שלו ובעיסוק בחבורות נשים שיוצאות למסע מטורף שאת תחילתו ואת סופו אנו יודעים לצפות, אך הוא כן פורץ את הגבול (וסליחה על משחקי המילים) בכך שעד לפני עשור לא היה סיכוי שסרט כזה , שמעטרות אותו כוכבות ממוצא אסייתי, היה יוצא לאקרנים. במידה רבה הוא מגדיר את רוח הזמן של הקולנוע ומהווה רכיב נוסף בפוליטיקת הזהויות שמקבלת ביטוים וייצוגים מגוונים ורבים על המסך הגדול. אחרי הכול, מתי ראינו  לאחרונה – על המסך הגדול - דמות א- בינארית ממוצא אסייתי?

בדיוק השבוע לפני 12 שנים יצא לאקרנים הסרט "מסיבת רווקות" – מה שהצטייר תחילה כתשובה נשית לסדרת הסרטים המגה מכניסה באותה תקופה "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" , התגלה כסרט מפתיע , בוטה ואף מכונן בערגת הקומדיות הרומנטיות הנשיות ששם לראשונה במרכזו גיבורות בוטות , חצופות  וולגריות  אשר שוברות את הסכמות המקובלות בז'אנר. המבקרים התלהבו וגם ההכנסות בקופות היו בהתאם. מאז ועד היום הז'אנר הזה התפתח גם לטלוויזיה  ('לא בטוחה' , 'בנות' ועוד) ונראה שגם מהפכות כמו מי טו ורוח הזמן האיצו את האבולוציה הנשית על שלל ייצוגיה השונים בקולנוע ובטלוויזיה. היום (ה) עולה לאקרנים הסרט "עוברות את הגבול" שלחלוטין ניתן לפסוק שהוא חלק נוסף מהאבולוציה הנשית של ציר הזמן שתואר קודם לעיל.

הסרט שמעמיד במרכזו 4 גיבורות ממוצא אסייתי הוא בראש ובראשונה סרט מהפכני משום שלפני עשור  שום מפיק לא היה מעז להמר עליו ומאחר ונכון לכתיבת שורות אלו אין הערכה לגובה ההכנסות שלו בקופות, אפשר כבר להכריז עליו שכך או כך מדובר בסרט שבמונחים מסוימים עשה היסטוריה בעובדה ששם במרכזו גיבורות אסייתיות שמתנהלות באופן מגושם, גרוטסקי וולגרי.

במובן של העלילה אין פה בשורה של ממש. היא לא מקורית במיוחד או מציגה משהו שלא ראינו קודם. אדרבה, גם כאן, התבנית היא אותה תבנית – 4 חברות שיוצאות למסע ובדרך עוברות הרפתקאות מטורפות. החידוש וגם החוזקה של הסרט היא ביכולת שלו לגעת ברוח הזמן ולעסקו בסוגיות של גזע , זהות , שייכות ואף גזענות בצורה משעשעת , מקורית ועם קריצה. 

הסרט נפתח בסצנה מבריקה בשנת 98' שבה אודרי (אשלי פארק, "אמילי בפריז" , "עצבים") בת למהגרים מגיעה לגן שעשועים עם ילדים מקומיים ובעוד הוריה תוהים כיצד לשלב אותה מגיח לפתע זוג הורים אמריקאי ומציג את בתו הסינית שתשחק עם בתם. מטבע הדברים בין הבנות נוצר קליק וכבר בשנייה הראשונה הן מלמדות לקח ילד חוצפן שמעז להתגזען עליהן. החברות הזו ממשיכה שנים קדימה ואנו נחשפים להתבגרות ולהתפתחות שלהן. שתי הבנות הופכות לנשות קריירה וקשרי החברות שלהן נשמרות. כשביום אחד אודרי צריכה לנסוע לנסיעת עסקים ומציעה לאודרי שפתחה בקריירה של יועצת מינית להצטרף, תוך זמן קצר היא מצרפת אליה את בת דודתה הא- בינארית ודד אי (סברינה וו) והנסיעה מקבלת תפנית שונה כאשר אשלי חוברת לחברת הילדות שלה, קאט (טספני הסו) שהפכה בינתיים לכוכבת אופרות סבון ומתהדרת בכך ששומרת את בתוליה לחתונה. הפרט האחרון הוזכר לא בכדי משם כמו שאתה בטח מבינים כל דבר אפשרי מסתבך והסיבוך קשור לזהות ולסודות שכל אחת מחזיקה עם עצמה.

על מנת שלא לייצר צפייה מכוונת או עם ספויילרים, לא אכנס לפרטים, אך לצד ההרפתקאות המיניות , הסוערות והסטלניות שהגיבורות עוברות לאורך הסרט התמה המרכזית היא העיסוק בגזענות , זהות ושייכות. ואת כל אלה הסרט מצליח לשלב בהצלחה יתרה. הסרט רוצה להציג את האופן שבו אנחנו שומרים את הסודות והעבר שלנו לעצמנו ומציג תמה כזו אצל כל אחת מהגיבורות שמתחברות לכדי שלם. 

באחת הסצנות המשעשעות בסרט הגיבורות מתמקמות ברכבת ליד אמריקאית שנראית תמימה ומה שקורה אחר כך מעלה מיד את העיסוק בפרופיילינג אבל דווקא מהכיוון ההפוך והתוצאה משעשעת למראה.  צפויה גם סצנה אחת אייקונית עם קעקוע שהיא ללא ספק מחזיקה בתואר הסצנה המצחיקה של השנה. "עוברות את הגבול" הוא סרט חביב שלולא היה מציג גיבורות ממוצא אסייתי, סביר להניח שלא היה משאיר חותם כלשהו, העובדה שבחר לשלב גיבורות כאלה נותנת לו רוח גבית של ממש והופכת אותו לסרט שמתחבר לז'אנר הזה בהצלחה.

עוד ב-

העלאה בשכר הבסיס ומענקים: אלו העובדים שירוויחו בענק

לכתבה המלאה