תרבות ופנאי
עידן עמדי על הבמה: יותר מהופעה, זה היה רגע של מדינה שלמה
זו לא הייתה עוד הופעה רגילה. עבור עידן עמדי, זה היה רגע של סגירת מעגל, במה לשתף את הקהל במסע האישי שעבר מאז ה-7 באוקטובר. עמדי לא הסתפק במוזיקה בלבד – הוא חלק עם הקהל את כל שעבר עליו בתקופה האחרונה. אחד הרגעים המרגשים היה כשסיפר על הצוואה שכתב לילדיו וביצע את "מכתב לילדים"

סדרת ההופעות של עידן עמדי היא ללא ספק אחד מאירועי התרבות החשובים של השנה, ולא בכדי. עמדי, שסיפור הגבורה שלו הפך לנחלת הכלל, התבסס בשנה האחרונה כאייקון תרבותי, והנוכחות שלו אתמול על במת האקספו בתל אביב – הופעה שנייה מתוך סדרת הופעות שכל הכרטיסים אליה נחטפו במהירות – רק חיזקה את מעמדו כאחד מגיבורי התרבות המשפיעים של התקופה.
אבל זו לא הייתה עוד הופעה רגילה. עבור עמדי, זה היה רגע של סגירת מעגל, במה לשתף את הקהל במסע האישי שעבר מאז ה-7 באוקטובר. ההופעה נפתחה עם סרטון שתיעד את הליך השיקום שלו, שממשיך גם היום, ואחריו עלה עמדי והתחיל ב"סופרמן" – שיר שבאירוניה טומן בחובו מסר הפוך: הוא לא גיבור-על, גם אם אנשים ממהרים להכתיר אותו ככזה. משם המשיך ל"לתת לחיים לרקוד" ול"אלייך", כשהוא מפליא בנגינת הגיטרה וסוחף את הקהל.
עמדי לא הסתפק במוזיקה בלבד – הוא חלק עם הקהל את כל שעבר עליו בתקופה האחרונה. אחד הרגעים המרגשים היה כשסיפר על הצוואה שכתב לילדיו וביצע את "מכתב לילדים". משם עבר ל"קול זיכרון ישן", ולרגעים טעונים במיוחד כשהקדיש מילים מרגשות לחבריו שאינם.
הוא דיבר בדמעות על אלכסיי שמקלוב, שנפל בקרב על תחנת המשטרה בשדרות, על עקיבא יסינסקי וגבריאל בלום, שנהרגו באירוע שבו גם נפצע, ועל אלירן יגר ז"ל. הקהל קם על רגליו, מחא כפיים ממושכות והזיל דמעה – תזכורת למציאות הכואבת של כולנו. רגעים לאחר מכן ביצע עמדי את "זוכר כמעט הכל", ולפני כן הפתיע בגרסת פסנתר עוצמתית ל"כאב של לוחמים" – השיר שהפך להמנון של ממש.
במקום להכניס אומן אורח, עמדי בחר לחלוק את הבמה עם האנשים הקרובים ביותר לליבו. בשיר "אמא", הקדיש רגע מיוחד לפיזיותרפיסטית שלו, עירית סמילנסקי, ולפרופ' יורם קליין מבית החולים שיבא, שלמעשה הציל את חייו. "זו ההופעה עם הכי הרבה רופאים בקהל אי פעם," הוא צחק.
אך רגע מרגש במיוחד נרשם דווקא כשהזמין לבמה את נגן הסקסופון שלו, יוני דרור, ושיתף את הקהל בסיפור על מקרה שהתרחש בהופעה יומיים לפני ה-7 באוקטובר – אישה בקהל התעלפה והוא נחלץ לעזרתה. למחרת עיתונאי ביקש לסקר את המעשה, אך אז הגיע ה-7 באוקטובר, וכולנו קיבלנו פרספקטיבה חדשה על מהי גבורה אמיתית.
ההופעה של עמדי הייתה הרבה יותר ממוזיקה – זו הייתה הצהרה. מופע של אמן שמודע למעמדו, אך גם לאחריותו. הוא רצה לספר את סיפורו, והבמה הייתה הפלטפורמה המדויקת ביותר לכך. ההופעה הייתה מחוספסת, כואבת, אך גם מרגשת ומלאת עוצמה.
עוד ב-
לקראת הסוף, העלה את הקצב עם שירים קצביים יותר, לא שכח להקדיש רגע לעיר הולדתו "ירושלים", וחתם את המופע עם הדרן שכלל את "נגמר" ו"אושר". שעתיים של הופעה שהיו הרבה מעבר למוזיקה – זה היה רגע שבו סיפורו של עידן עמדי הפך, שוב, לסיפורה של מדינה שלמה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה