עם הרבה רגישות וחוש הומור, גלעד שלמור, כתב חברת החדשות של קשת 12, כבש הערב (ה') את הקהל שהגיע לבית הסופר בתל אביב, לערב המחווה לשירה העברית "השירים אשר אהבנו", במסגרתו אנשי תקשורת ושחקני תיאטרון הקריאו ממבחר השירה העברית לפי בחירתם. 

כאשר שלמור עלה לבמה, הוא פתח במשפט: "אני רוצה לעמוד על הפודיום אבל זה מרגיש לי לא גברי", שגרם לצחוק בקרב הקהל המשועשע. אז אז, עבר גלעד לספר בקול רועד על הרקע לשיר שבחר להקריא. 
 גלעד שלמור בבית הסופר

"לפני משהו כמו שנתיים הגעתי ליחידת דובדבן לצלם סדרת כתבות, במהלכן התלוויתי ללוחמים במשך משהו כמו חודש", שיתף שלמור. "ממש חייתי איתם, אכלתי איתם ויצאתי איתם לפעילויות מבצעיות. בשלב מסוים הגעתי לחדר קרב המגע, המקום שבו אפשר ממש להיכנס ולשמוע איך ללוחמים רועדות הבי...הבירכיים".

שלמור המשיך וסיפר: "באמצע האולם עמד המפקד. היו לו כתפיים מאוד רחבות ובאיזה דיסוננס, חיוך מאוד רחב כמו של ילד. קראו לו בן ברונשטיין. הוא סיפר על איך מכשלים לוחם ואיך הופכים נער שמגיע מחיים רגילים לחיית מלחמה. בסופו של דבר בגלל תנאי בטחון המידע, מה שהופיע בכתבה זה רק הפה שלו שמדבר עם השיניים הלבנות והחיוך הרחב". 

"ניקח אתכם שנתיים לאחר מכן, המלחמה פרצה ב-7 באוקטובר ומצאתי את עצמי יושב דרך קבע באולפנים בשעות הבוקר. עשיתי לי מנהג, לסיים את הפאנל שאני משתתף בו עם איזה שהוא שיר. ככה האולפן המצוחצח בנווה אילן פגש את דוד אבידן, גיורא פישר, דליה רביקוביץ". 

עוד ב-

יונית לוי יודעת? גלעד שלמור כפי שלא הכרתם | צפו:

לכתבה המלאה

"יום אחד, במהלך המלחמה, בדרך לאולפן, קיבלתי טלפון מדובר צה"ל. הם סיפרו שבן, אותו לוחם שראיינתי, נהרג. הם שאלו אם אני רוצה את התמונות, הם צילמו אותנו מהצד. השיר שאני עומד להקריא עכשיו זה השיר שתכננתי לקרוא בסוף אותו השידור. זה שיר של אלי אליהו, הוא היה מוכן לי, אבל חשבתי על בן וחשבתי על הוריו וכשהגיע הרגע הזה, שאני אמור לגנוב את השניות האחרונות כדי לקרוא את השיר, פשוט לא הצלחתי. אז עכשיו אני מפצה, ומקדיש את השיר הזה לבן ברונשטיין, זכרו לברכה, ולמשפחתו".