בשנים האחרונות, הרשתות החברתיות והטכנולוגיה משפיעות יותר ויותר על מלחמות בשטח, אם באמצעות הפצת סרטונים המציגים עמדות שמשקפות בעלי אינטרסים, ואם ע"י שימוש באמצעים טכנולוגיה פיננסית כדוגמאת טכנולוגית הבלוקצ'יין. במלחמת רוסיה-אוקראינה, תומכים מכל העולם העבירו לאוקראינים סכום המוערך בלמעלה מ-130 מיליון דולר, באמצעות מטבעות קריפטוגרפים, ובמקביל אנשים פרטיים ברוסיה ואוקראינה הצליחו להציל חלק מהונם ולעקוף את הסנקציות והמגבלות שנכפו עליהם בשל הלחימה, בדרך זו.

כבר מזמן המלחמות לא נערכות רק בשטח ובאמצעי התקשורת המסורתיים, כמו הטלוויזיה והרדיו. בשנים האחרונות אנו עדים לזליגה של הלחימה והקרב על התודעה לרשתות החברתיות, שם אנו עדים בין היתר לסרטוני "פייק ניוז" שלא רק מגיעים ממשתמשים "רגילים", אלא גם מדמויות בכירות מאוד בממשל ומבעלי אינטרסים. תופעה מעניינת נוספת לנו עדים בלחימה הזו, הוא השפעת טכנולוגיית ה-Web 3.0 והבלוקצ'יין על הלחימה. 

כיום, העברות הכספים באמצעות המערכת הבנקאית כפופה לתקנות ורגולציה מחמירות, שמטרתן למנוע פעולות טרור, הלבנות הון ועבירות פליליות אחרות. עם זאת, אותה רגולציה מקשה גם על העברות כספים למטרות טובות, כמו תרומות וצדקה, שחשיבותן עולה בייחוד בזמני מלחמה, בהם אין הרבה זמן והקורבנות זקוקים לסיוע מיידי. 

במלחמה הנוכחית באוקראינה, גופים ממשלתיים ואזרחים רבים בעולם, הצליחו למצוא פתרון לאותן מגבלות, באמצעות העברת מטבעות קריפטוגרפים, דרך מערכת הבלוקצ'יין. כשהסכום המוערך, שהעבירו תומכים מכל העולם לאוקראינים בדרך זו, מוערך בלמעלה מ-130 מיליון דולר. בכירי ממשל וצבא באוקראינה אף הדגישו שבזכות השימוש בקריפטו, אותו הם כינו כ"כלי משמעותי", עלו יכולות הצבא האוקריאני וניצלו חיי אזרחים וחיילים רבים. 

ממשלת אוקראינה הצליחה בין היתר, גם לגייס כספים משמעותיים לא רק באמצעות קבלת תרומות מהעולם על גבי רשת הבלוקצ'יין, אלא גם באמצעות הקמת מוזיאון וירטואלי, שכלל אוסף של יצירות NFT דיגיטליות, שמתעדות את המלחמה מזווית הראיה האוקראינית. היצירות  נמכרו באמצעות מטבעות קריפטוגרפים. במקביל, על אף התנגדותה של ממשלת רוסיה, גם אזרחים רוסיים, כמו גם אזרחים אוקראינים, עשו שימוש בקריפטו ובמערכת הבלוקצ'יין, כדי להתגבר על קשיי הנזילות והסנקציות הכלכליות שנכפו בשל הלחימה, ולהעביר כספים, גם ברמה הבינלאומית, באופן שהצליח לסייע לאנשים פרטיים רבים. 

השבוע התקיים בבולגריה כנס "War in the digital age", בו השתתפו דמויות בכירות מכל העולם, ביניהן: שגרירת ארה"ב בבולגריה, הירו מוסטפא, אולכסנדרה מטווייצ'וק, ראש המרכז לחירות הפרט באוקראינה ומירב הראל, מומחית פינטק בינלאומית מוכרת. הכנס דן בהשפעה הטכנולוגיה והרשתות החברתיות על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

אחת מהדוברות בכנס, הייתה מירב הראל, מומחית בלוקצ'יין וטכנולוגיה פיננסית, המשמשת כמרצה, חוקרת ויועצת למוסדות פיננסיים ואקדמיים, בורסות, רגולטוריים וארגונים רבים ומובילים בארץ ובעולם. בהרצאתה הראל עסקה בחיבור שבין טכנולוגית הבלוקצ'יין למלחמה ועל האופציות שהיא פותחת לתרומות ולסיוע לקורבנות.
 
בכנס נדונו שאלות מרתקות נוספות, כמו: איך מהפכת המידע החופשי יכולה לשמש נשק כנגד הלחימה? כיצד פלטפורמות מדיה חברתית עוזרות לחשוף את מכונות התעמולה בלחימה? האם מצליח המאבק כנגד מאמצי הדיסאינפורמציה שמפיצים בעלי אינטרסים? איך חברות ה-IT הגדולות מצליחות להילחם בדיסאינפורמציה ובמידע מגמתי שמופץ? ועוד.

עוד ב-

הכפיל של פוטין נחשף? "אין מצב שפוטין כה אנרגטי"

לכתבה המלאה

מירב הראל, מרצה ויועצת בינלאומית בתחומי הפינטק והבלוקצ'יין: "שמחתי מאוד להשתתף בכנס חשוב ומעניין מאין כמוהו, שמציג את השפעת הטכנולוגיה על המלחמה הנוכחית באוקראינה ועל סכסוכים עתידיים. הכנס סיפק תובנות וזווית ראיה שונה והוכחה נוספת, לכוח העולה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין ומטבעות קריפטו, שבאמצעותן נעשו העברות כספים משמעותיות במלחמה, הן מצד האוקראיני והן מהצד הרוסי. מעניין לראות אם בעתיד נמשיך לראות את טכנולוגית הבלוקצ'יין, את מטבעות הקריפטו ואת תחום הפינטק כולו, לוקחים תפקיד מרכזי יותר ויותר, כמעט בכל תחומי חיינו".