בכתבות הקודמות בסדרה, דנו בפופולאריות ההולכת וגדלה של השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין ובלגיטימיות של השימוש בקריפטו. השימוש וההשקעה במה שמכונה 'אמצעי אלקטרוני מבוזר', מעלים שאלות מורכבות ומגוונות בתחום המס, לרבות לגבי סיווגו; מיסוי הנפקתו, כרייתו, המרתו לאמצעי אחר, סחר חליפין בו ומתן שירותים באמצעותו; היבטי מע"מ; היבטי מיסוי בינלאומי; ועוד ועוד.

חלק גדול מהתשובות לשאלות שהוצגו לעיל נעוץ בשאלת היסוד והיא מהו סיווגו של 'אמצעי אלקטרוני מבוזר' - האם יש לראות בו לצרכי מס כ-"מטבע" או כ-"נכס'?

שאלת הסיווג עמדה בחזית המחלוקת בין רשות המסים בישראל ונישומים בשנותיו הראשונות של האמצעי האלקטרוני המבוזר. בעוד שנישומים טענו שיש לראות ב'אמצעי התשלום המבוזר' מטבע, רשות המסים אימצה את העמדה כי יש לסווגו כנכס לכל דבר ועניין, על כל השלכות המס הנובעות מכך.

בשנת 2017 רשות המסים הציגה לראשונה את עמדתה הרשמית בנושא, וקבעה בעמדה חייבת בדיווח כי 'אמצעי תשלום מבוזר' ייחשב לנכס ולא למטבע. רשות המסים נימקה את קביעתה בכך ש'נכס' לעניין פקודת מס הכנסה כולל כל רכוש, בין אם מוחשי ובין אם בלתי מוחשי, ולכן מכירה או המרה של 'אמצעי תשלום מבוזר' תיחשב למכירה הונית החייבת במס רווח הון, ואם הפעילות מגיעה כדי "עסק" אזי ההכנסות ימוסו כהכנסות פירותיות. ומכיוון שאין מדובר ב'מטבע' או ב'מטבע חוץ' כהגדרתם בחוק בנק ישראל, ההפרש בין התמורה במכירה ובין עלות הרכישה לא ייחשב כהפרשי הצמדה או הפרשי שער (שהם פטורים ממס בהתקיים תנאים מסוימים).

עו"ד (רו"ח) דניאל פסרמן. צילום: יהונתן בלום

בשנת 2018 פרסמה רשות המסים חוזר מקיף שפירט את העמדה הנ"ל, ובו נוספה התייחסות להשלכות מס ערך מוסף: מכירת 'אמצעי תשלום מבוזר' בידי משקיע לא תחוב במס ערך מוסף, אלא אם הכנסותיו מגיעות כדי עסק, שאז הוא עשוי להיות מסווג כ'עוסק' או כ'מוסד כספי' (תלוי בנסיבות).

המחלוקת האמורה התגלגלה לפתחו של בית המשפט המחוזי בלוד בפסק דין שפורסם בשנת 2019. באותו מקרה, יחיד בשם נועם קופל הרוויח ממכירת ביטקווין, וטען כי יש לסווג את הביטקווין כ'מטבע חוץ' ולכן רווחיו הם הפרשי הצמדה הפטורים ממס. בית המשפט אימץ את עמדת רשות המסים ופסק כי יש לראות בביטקווין 'נכס' לכל דבר ועניין. בניתוחו את הביטקווין, בית המשפט מצא כי לא ניתן להגדירו כ'מטבע חוץ', משום אין לו ביטוי פיזי מוחשי והוא אינו עובר את המשוכה הקבועה בחוק בנק ישראל להגדרת 'מטבע'. כמו-כן, הביטקווין אינו 'הילך חוקי' באף מדינה (יצוין כי מאז מתן פסק הדין, בשנת 2021 מדינת אל סלבדור אימצה באופן רשמי את הביטקוין כהילך חוקי) והוא אינו נתפס ברחבי העולם כמטבע לצרכי מס. ויתרה מכך, אף במובן הכלכלי אין מקום להעניק פטור ממס על רווחי ביטקווין, משום שהמדובר ברווחים המהווים התעשרות של ממש. בית המשפט אף דחה את טענתו החלופית של קופל כי יש לראות בביטקווין נייר ערך. בית המשפט הדגיש כי זהו המצב המשפטי נכון לאותו מועד, ולא מן הנמנע שבעתיד ישתנו התפיסה והסיווג של 'אמצעי תשלום מבוזר'.

נראה שמאז פסק הדין בעניין קופל, השתרשה בישראל התפיסה שיש לראות ב'אמצעי תשלום מבוזר' כנכס. בשנת 2021 פרסמה רשות המסים עמדה חייבת בדיווח מעודכנת, ובה הבהירה שהחלפת אמצעי באמצעי (כגון החלפת ביטקווין באת'ריום) תיחשב כמימוש המהווה אירוע מס. בשנת 2022 פרסמה רשות המסים מכתב המבהיר שנכס דיגיטלי מסוג NFT נחשב אף הוא ל'נכס' ולכן מכירתו מהווה אירוע מס. עוד הובהר כי אין לראות ב-NFT כ'מיטלטלין לשימוש אישי' שמכירתו עשויה להיות פטורה ממס בנסיבות מסוימות. על אף האמור, ואפילו אם יש לראות ב'באמצעי תשלום מבוזר' כ'נכס' לצורכי מס, הרי שטרם נאמרה המילה האחרונה לגבי אופן מיסויו, ויש לא מעט שאלות בלתי פתורות בכל הקשור למיסוי קריפטו בישראל.  

בימים אלה, כפי שפורסם בתקשורת, מקדמת רשות המסים הליך גילוי מרצון אשר נועד, בין היתר, לאפשר להצהיר על רווחים אשר הופקו ממטבעות קריפטוגרפיים, כך שהשאלות בדבר אופן המיסוי של אמצעי תשלום מבוזרים עשויות להיות בעלות משמעות רבה יותר. הח"מ שותפים לניסיון להגיע להבנות עם רשות המסים באשר לאופן יישום הליך הגילוי מרצון על תחום הקריפטו. 

הכותבים הם עו"ד (רו"ח) דניאל פסרמן, ראש תחום מסים, עו"ד שמעון אפרתי ועו"ד אביטל חייטוביץ', עורכת דין בכירה ומרכזת תחום הבלוקצ'יין בפירמת גורניצקי (Gornitzky GNY), ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל

עוד ב-

כל האמת על קריפטו: משמש להלבנת הון וטרור, או מטבע לגיטימי?

לכתבה המלאה

טור זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנידונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק השקעות או המלצה בנוגע לכדאיות ההשקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין באמור משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים