בכתבה הקודמת בסדרה, הזכרנו את הפופולאריות ההולכת וגדלה של השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ובפרט במגוון הרחב של המטבעות הווירטואליים השונים הקיימים בשוק הקריפטו. עם זאת, החשש שקריפטו משמש לפעילויות בלתי חוקיות מלווה את התחום כבר מימיו הראשונים, ועד היום בקרב חלקים מהציבור הרחב עודנה רווחת התפיסה לפיה השימוש בקריפטו קשור לפעילויות פליליות מגוונות - להלבנת הון ולמימון טרור.

מה מקור התדמית "הבעייתית" שדבקה בקריפטו והאם היא מוצדקת?
ניתן להניח שמקור התדמית הוא בהיותה של הבלוקצ'יין רשת מבוזרת (ללא גורם מרכזי מפקח כמקובל במערכות הפיננסיות המסורתיות), במעטה האנונימיות (הלכאורית במקרים רבים) הנלווה לשירותים ומוצרים מסוימים בתחום, ובסיקור התקשורתי שפעמים רבות שם זרקור על תיקים בפרופיל גבוה המערבים שימוש בקריפטו למטרות שאינן חוקיות.

על אף ריבוי הפרסומים השליליים באשר לשימוש בקריפטו בהקשרים פליליים, מחקרים שמתפרסמים בשנים האחרונות (על-ידי חברות עצמאיות המתמחות במעקב אחר "נתיב הכסף" ברשת הבלוקצ'יין), מצביעים על כך שרק אחוז מזערי מכלל הפעילות בשוק הקריפטו משמש לפעילות בלתי חוקית. מרבית הפשיעה שמתבצעת בקשר עם הלבנת הון ומימון טרור מתרחשת דווקא בערוצים הפיננסיים המסורתיים. 

ההסבר לכך נעוץ בעיקר בעובדה שרשת הבלוקצ'יין היא בבסיסה רשת "שקופה" הכוללת רישום דיגיטלי של העברות הכספים שבוצעו מחשבונות המשתתפים ברשת, כאשר אותו "יומן עסקאות" שקוף וזמין לכל. בפשטות, ניסיון לנצל את רשת הבלוקצ'יין לצורך הלבנת כספים ומימון טרור ישאיר “paper trail” שיקל על רשויות האכיפה ברחבי העולם להתחקות אחר העברייניים ולמצות עמם את הדין. 

מהי עמדת הרגולטורים?
הרגולטורים ברחבי העולם, וגם כאן בישראל ערים לצורך להסדיר את השימוש במטבעות וירטואליים ולהחיל סטנדרטים הולמים על-מנת לאפשר פיקוח אפקטיבי על שוק הקריפטו. כך למשל, צו איסור הלבנת הון החל על נותני שירותים בנכס פיננסי כולל חובות איסור הלבנת הון ומימון טרור ביחס לשירותים הניתנים במטבעות וירטואליים, כגון: קנייה, מכירה, המרה, החלפה או שמירה של מטבעות וירטואליים. 

החובות, המבוססות על הסטנדרט הבין-לאומי של ארגון ה-FATF (Financial Action Task Force), מותאמות לאופי הפעילות הייחודי המאפיין את השירותים הניתנים ביחס למטבעות הווירטואליים, וכוללות בין היתר: חובות זיהוי והכרת הלקוח, ניטור פעילות הלקוחות, תיעוד ושמירת מסמכים, בדיקה אל מול רשימות "שחורות" (למשל, רשימה של פעילי טרור מוכרזים) ועוד. 

רגולטור משמעותי נוסף הוא המפקח על הבנקים, אשר קבע במסגרת הנוהל הבנקאי העוסק בסיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, הנחיות להערכת סיכונים וקביעת מדיניות בנוגע להעברת כספים שמקורם בפעילות במטבעות וירטואליים. האמירה המשמעותית של המפקח על הבנקים היא כי הבנקים אינם יכולים לסרב לתת שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי, רק משום שמקור הפעילות קשור במטבעות וירטואליים, וכי על הבנקים לבצע הערכת סיכונים ייעודית שבמסגרתה נדרש לקחת בחשבון את המאפיינים הייחודים של הפעילות. 

בעקבות כך, פרסמו הבנקים מסמכי מדיניות המשקפים את אותה "גישה מבוססת סיכון" אך עדיין ישנם רבים בתעשיית הקריפטו הישראלית אשר מבקרים את המדיניות הנוקשה של הבנקים בכל הקשור לפעילות בכספים שמקורם במטבעות וירטואליים. 

סוף למיתוס?
התפיסה לפיה שוק הקריפטו משמש בעיקרו לצורך פעילות בלתי חוקית היא מופרזת, ואינה עולה בקנה אחד עם מחקרי השנים האחרונות אשר מצביעים על כך שמרבית העסקאות וההשקעות בשוק הקריפטו הן לגיטימיות. 

ההתפתחות של טכנולוגיות הבלוקצ'יין מביאה עמה מגוון של הזדמנויות לחדשנות פיננסית, קידום התחרות וייעול של מערכות תשלומים ושירותים פיננסיים, לצד סיכונים ואתגרים ייחודיים. הסרת החסמים הרגולטוריים ופיתוח תשתית רגולטורית ואסדרתית מתקדמת ומתאימה מהוות רכיב משמעותי בפיתוח תעשיית הקריפטו בישראל, ומיצוי הפוטנציאל הרב הגלום בטכנולוגיה, לצרכים חוקיים כמובן. 

 * הכותבת היא עו"ד אביטל חייטוביץ', עורכת דין בכירה ומרכזת תחום הבלוקצ'יין בפירמת גורניצקי (Gornitzky GNY), ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל

עוד ב-

המדריך לבלוקצ'יונר המתחיל: כל מה שצריך לדעת על שוק הקריפטו

לכתבה המלאה

טור זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנידונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק השקעות או המלצה בנוגע לכדאיות ההשקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין באמור משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים