השבוע מטבע הביטקוין דהר ואף כמעט שבר את שיא כל הזמנים, כאשר חצה את רף ה-67 אלף דולר ליחידה. בין השינויים אשר הובילו לעלייה המשמעותית הזו היה אישור קרנות הסל אשר עוקבות אחר המטבע, ובכך סוחרים רבים נכנסו לתחום השקעות הקריפטו. פנינו לבכירים בתחום בשאלה שסקרנה רבים מהגולשים: "איך עליות השערים בקריפטו משפיעה על הכלכלה העולמית ובישראל בפרט?"

יובל רואש, מנכ"ל Bits of Gold הפלטפורמה הישראלית המפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים:
"העלייה בביקושים בעקבות אישור קרנות סל העוקבות אחר הביטקוין והאימוץ שלו דרך גופים מוסדיים הביא לשבירת שיאים היסטוריים בביקושים ולא בכדי. חלק מההשקעות של בתי השקעות וגופים מוסדיים מופנים כרגע לביטקוין על פני חלק מההשקעות האחרות, מה שמקדם את הקריפטו על פני כסף שנכנס למקומות אחרים. במקביל, ישנו תהליך רחב במסגרתו חברות ענק רבות רוכשות ביטקוין בכמויות גדולות, כל אלו מגבירים את המודעות והלגיטימיות של המטבע. 

"אנו מאמינים כי הביטקוין מביא לשינוי תפיסתי בכלכלה. ⁠טכנולוגיית הבלוקצ׳יין היא המצאה שיש לה מגוון רב של שימושים, ממטבעות יציבים ועד האפשרויות שפותח עולם ה-web3. עם זאת, יש לזכור את אזהרות קרן המטבע הבינלאומית אשר הביעה בעבר חששות עמוקים מפני ההשלכות של התפתחות הקריפטו על הכלכלה והיציבות הפיננסית העולמית, ומנתה את התנודות החדות בשערים כמגבירות סיכון ליציבות הפיננסית הגלובלית. תפיסה זו משתנה בהדרגה, גם בישראל כאשר התקווה היא כי המשך תהליכי רגולציה ופיקוח מספקים יאפשרו גם לבנקים להפסיק להתייחס לתחום הקריפטו והעוסקים בו בחשדנות חסרת פרופורציה".

יובל רואש, מייסד ומנכ״ל ביטס אוף גולד, צילום: יעל צור.

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בלוקצ'יין וה-Web 3.0:
"מי שמחזיק במטבעות דיגיטליים לאורך זמן, 'ההודלרים', רואים את העולם בצורה קצת שונה מרוב המשקיעים. הם מסתכלים על שוק המטבעות הדיגיטליים כמגמה בעלייה, בה הם נותנים אמון ולכן בתקופות של ירידות שערים הם נוטים לצמצם הוצאות ודווקא לשמור על המטבעות בידיים שלהם ולא למכור אותם. כאשר השערים עולים, הרעב של אותם מחזיקי מטבעות גדל מאוד, ואז הם נוטים להנזיל מטבעות כדי לייצר תשואה עליהם. כלומר, הם מחפשים להשקיע- במיזמים חדשים, בטכנולוגיות פורצות דרך, ברעיונות מסעירים".

"ולכן, תקוה של עליית שערים היא תקופה טובה לכלכלה. היא תקופה בה יזמים בעלי רעיונות טובים מקבלים מימון והם יכולים לשכור עובדים, לבנות צוותים ולפתח מוצרים. גם המחזוריות בתחום חשובה- מי ששרד את השנתיים הקשות יותר והחברה שלו יכלה לעמוד בתקופות הקשות ולפתח טכנולוגיות, הוכיח משהו לעצמו ולעולם וכיום יש סיכוי גדול יותר שיזכה לאמון המשקיעים. כלומר- עליות שערים הן לא רק ספקולציה- הן מניעות את הכלכלה ומאפשרות ייצור של חברו, מיזמים, מוצרים וטכנולוגיות חדשות ומסעירות".

ניר הירשמן, צילום: יעל צור.

שאולי רג'ואן, שותף מנהל קרן הון סיכון Masterkey:
"כמו בכל תחום, עליות השערים זה דבר טוב אך לא כזה שמשקף את הערך המלא שלו. הקריפטו נמצא בעליה מתמדת כבר מספר שנים, גם בתקופות שמחיר הביטקוין יורד. הצמיחה מתבטאת במספר הולך וגודל של חברות חדשניות וגיוסי כספים משמעותיים המסייעים להתפתחות התחום והכלכלות המקומיות".

"הכלכלות מרוויחות בין היתר מתעסוקה גוברת, רכישת ציוד ומשרדים ועד לתשתיות ייחודיות כמו אספקת אנרגיה, כבישי גישה. בעולם זה קורה בסיוע ועידוד של הרגלטורים (אמרנו שקרנות פנסיה בעולם התחילו להשקיע בתחום?) שמבינים את התרומה. לצערנו, בישראל זה לא קורה וזה בעקבות פעולות הרגולטורים השונים המונעים את התפתחות התחום בישראל".

"היזמים הישראלים הם מהטובים בעולם, אבל ללא תמיכה רגולטורית מתאימה לא תוכל לצמוח תעשיה מקומית. חלקם התאיישו וכבר היום ויתרו על הקמת חברות בארץ. יזמים רוצים להתמקד בהקמת חברות ולא ברגולציה. השנה אושרה למסחר בבורסה בניו יורק תעודת סל שמחקה את מחיר הביטקוין. הביקושים לתעודה הם מהגבוהים ביותר שנצפו לכל תעודה אחרת שהונפקה בעבר. יש לכך אפקט טוב אבל גם צד פחות זוהר. לפני כל השקעה חייבים ללמוד לעומק במה מדובר ואיך נוצר ערך. התעודה החדשה אומנם מספקת רגולציה גבוהה אשר מעניקה ביטחון למשקיעים אבל הרוב לא מכיר את רזי התחום ולכן הסיכון עדיין קיים".

שאולי רג'ואן, צילום: יעל צור.
 
חיים ונציה, מנכ"ל ומייסד Proxibit:
"הקשר בין שוק המטבעות הדיגיטליים לשווקי ההון המסורתיים והכלכלה העולמית הוא ריקוד דינמי, לאורך השנים ראינו במחלקת המחקר בפרוקסיביט מתאם מסוים בין התנהגות שוק ההון האמריקאי לשוק הקריפטו, המתאם הזה נשבר במהלך השנים וחזר לרמות גבוהות ברוח התקופה, אך אינו מובהק דיו. עם זאת, ההשפעה של עליות השערים בשוק המטבעות הדיגיטליים על הכלכלה העולמית אכן קיימת אך בעיקר בנושא הסנטימנט".

"שוק הקריפטו עולה בהובלת הביטקוין: לאירוע החצייה הקרב והכסף המוסדי החדש שנכנס לשוק בזכות קרנות ה ETF שהונפקו לא מזמן. הכסף שזורם לשוק הקריפטו מביא המון תשומת לב מחודשת לשוק והכרה בכך שהשוק כאן כדי להישאר. הסנטימנט החיובי הזה מתפתח לצמיחה של תעשיית הקריפטו-בלוקצ'יין וזה מתבטא בביקוש עולה לעובדים בתעשייה, השקעות גוברות בחידושים טכנולוגים מבוססי קריפטו וכניסת מוחות חדשים לשוק. כל זה מייצר הנעה כלכלית גדולה מאחורי השוק שתורמת לכלכלה את חלקה".

"בנוסף, ניתן לראות באופן חד משמעי שכששוק הקריפטו עולה היחס לסטארטאפים טכנולוגיים בעולמות הקריפטו והפיננסים בהחלט חיובי יותר, תהליך גיוסי הכספים הופכים קלים יותר הודות ל "הילה" שאופפת את השוק שעולה בחדות".

חיים ונציה, צילום: יעל צור.

עו"ד גיא סרוסי, יו"ר (משותף) ועדת מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים דיגיטליים בלשכת עורכי הדין:
"אני חושב שהקשר המוהבק בין עולם הקריפטו לבין שוק ההון והכלכלה העולמית, נוצר עם כניסתן של קרנות הסל לשוק.
כמויות הביטקוין שהן קונות והביטוי שביטקוין מקבל באמצעותן בשוק, מייצרות קשר ישיר בין הביטקוין לוולסטריט".

"חלון אוברטון מציג תיזה לשאלה כמה זמן לוקח לרעיון מהרגע שהוא מגיע לעולם עד שהוא הופך לנחלת הכלל. בהתחלה הוא קיצוני ומשוגע ואט אט בץהוא חודר למיינסטרים. מעבר לגאות במחיר הביטקוין, קרנות הסל מאפשרות לביטקוין את הנורמליזציה שהוא היה כל כך צריך. את החותמת לכשרותו, שאינה נובעת משוויו, ומעל הכל תמיד צריך לזכור, קהילת הביטקוין הגרעינית תמיד ראתה בביטקוין- מטבע בפני עצמו".

עו"ד גיא סרוסי. צילום: מקסים דינשטיין.

בן סמוחה, מייסד CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו':
העליות בשערי הקריפטו ככל הנראה כיום אינן משפיעות בצורה מיוחדת על הכלכלה העולמית. עם זאת, ככל ששווי המטבעות ככלל וביטקוין בפרט ימשיך לעלות - השפעתם על הכלכלה תהיה משמעותית יותר שכן היא תפנה את הזרקור להדפסת הכספים והגרעונות המובלים ע"י ממשלות בכל רחבי העולם, האינפלציה הגבוהה השוחקת את "האדם הקטן, וההזדמנות האלטרנטיבית שמוצעת ע"י ביטקוין ונהייתה נגישה יותר.

עוד ב-

בכירי הקריפטו מנתחים: איך רשות המסים תשפיע על מחזיקי הביטקוין?

לכתבה המלאה

בן סמוחה. צילום: איתמר אריאלי.