בחודשים האחרונים שבה ועתה לדיון שאלת הפעלת נוהל חדש לגילוי מרצון. מרבית  העוסקים בתחום המס – הן נציגים מהמגזר הפרטי, והן נציג מתוך רשות המיסים - שבים ומעלים את הצורך בפרסות נוהל חדש לגילוי מרצון אשר יאפשר לאזרחים לפנות ולדווח על הכנסות אשר טרם דווחו, תוך תשלום המס בגינם, ובלבד שלא יינקטו כנגדם הליכים פליליים. 

בפועל, על אף הקריאות החוזרות ונישנות לפרסום נוהל חדש לגילוי מרצון, ולמרות הדיווח לפיו רשות המיסים עומדת בפני פרסום נוהל חדש, נכון למועד כתיבת שורות אלו הנוהל החדש טרם פורסם. עיקר העיכוב בפרסום הנוהל החדש נובע, ככל הנראה, מהחשש במשרד המשפטים מפני הכרסום בהרתעה הפלילית (מפני עבירות מס) העשוי לנבוע מפרסום נוהל כזה. לגישתנו, קיים צורך מיידי בפרסום נוהל חדש שיסדיר את נושא הגילוי מרצון בכלל, ואת נושא הגילוי מרצון בגין השקעה בתחום במטבעות דיגיטליים.

היתרונות הנובעים מפרסום נוהל גילוי מרצון רבים ומגוונים. ככל, נוהל גילוי מרצון נועד ליישום את הפתגם "מודה ועוזב ירוחם", מתן אפשרות לאזרחים המעוניינים להתוודות על מחדליהם ולהסדיר את עניינם מול רשות המיסים ביוזמתם. בנוסף, פרסום נוהל מסודר מגדיל את השקיפות ויוצר אחידות בפניות אזרחים להסדרת מחדליהם מול רשות המיסים.

בענין זה חשוב להסביר, כי פנויות לגילוי מרצון קיימות כל העת (אף ללא נוהל גילוי מסודר) ומטפלות ברמת פקיד השומה המקבל את הפניה, באופן היוצר חוסר אחידות בטיפול בפניות אלו (בהתאם לגישת פקיד השומה הספציפי), והעדר שקיפות בכל הנוגע להיקף ההליכים הננקטים.

בענין זה חשוב להדגיש, כי מרביתם המכרעת של האזרחים הפונים בנוהל גילוי מרצון הינם אזרחים נורמטיביים שנקלעו למחדל אי דיווח, ולא עברייני מס קלאסיים. מעבר לשלל היתרונות בפרסום נוהל גילוי מרצון, חשוב להזכיר את הצורך בכיסוי הגרעון ההולך ומתרחב בקופת המדינה, כתוצאה מן המלחמה שנכפתה עלינו בשבעה באוקטובר.

ליך הגילוי מרצון שהתפרסם תחילה בשנה 2016 ובהמשך בשנת 2019 הכניס לקופת המדינה מס מצטבר של מיליארדי שקלים, וזאת במקביל הכנסת מיליארדי השקלים שנחשפו וזרמו למשק הישראלי. אומנם, רבים מן העוסקים בתחום סבורים כי חלק ניכר מן ההון השחור כבר נחשף, כך שהליך הגילוי מרצון לא צפוי להניב סכומי מס ניכרים, אלא שאותם גורמים מתעלמים מהשקעות הציבור בתחום המטבעות הדיגיטליים ונוהל תשלום המיסים על רווחים ממטבעות דיגיטליים שפרסמה רשות המיסים בתחילת ינואר האחרון.

בתחילת ינואר פרסמה רשות המיסים נוהל המסדיר את אפשרות תשלום המיסים מנכסים קריפטוגרפים במקרים בהם סרב בנק בישראל להפקיד את כספי המשקיע לחשבון בנק בישראל. אותו נוהל אמור היה ליתן פתרון למשקיעים שרצו להסדיר את הדיווח מול רשות המיסים, אלא שבהעדר הליך גילוי מרצון, המבטיח חסינות מפני הליכים פליליים, נותרו המשקיעים בבית, ולא התנדבו לחשוף את השקעותיהם בפני רשות המיסים.

שילוב נוהל גילוי מרצון, יחד עם נוהל התשלום בגין נכסים קריפטוגרפים שכבר פורסם, עתיד ליתן את הפתרון המיוחל, ולאפשר לכל אותם משקיעים פשוטים – הדודה מחדרה, והסבתא מגדרה – שהשקיעו בביטקיון אלתריום ושלל מטבעות דיגיטליים, הזדמנות להסיר את מחדל אי הדיווח על אותם אזרחים נורמטיביים מחד, ולהזרים תשלומי מיסים בסך עשרות מיליוני שקלים לקופת האוצר.

בענין זה, מן הראוי להוסיף ולהזכיר גם פרסומי ה OECD  בדבר הכוונה להרחיב את חובת הדיווח המוטלת כיום על מוסדות בנקאיים (מכח תקנות ה- CRS) באופן שיחייב את בורסות הקריפטו המוסדרות באירופה ובארה"ב, להעביר דיווח מקוון על משקיעים הפועלים בזירות הבורסה המנוהלות על ידם לרשויות המס במדינות התושבות של אותם משקיעים.

ככל שמהלך הרחבת הדיווח המקודם במסגרת ה OECD יישא פרי, ממילא תדרש רשות המיסים לאפשר לכל אותם משקיעים להסדיר את דיווחיהם לרשות המיסים. לכן, טוב תעשה רשות המיסים אם תקדים ותפעל לפרסום נוהל חדש לגילוי מרצון בהקדם, תוך שימת דגש מיוחד על אפשרות הגילוי מרצון בתחום המטבעות הדיגיטליים.

כמי שייצג עשרות נישומים בנוהל גילוי מרצון הקודם, אני יכול להעיד כי הנוהל תרם רבות לקופת המדינה, כשהביא נישומים רבים לדווח על הכנסותיהם, והעשיר את קופת המדינה.
זוהי השעה לנוהל גילוי מרצון.

עוד ב-

לא רק ביטקוין: אלה המטבעות שכובשים את שוק הקריפטו

לכתבה המלאה

הכותב הוא עו"ד, סגן יו"ר פורום מיסים בלשכת עורכי הדין ומנהל מחלקת המיסים במשרד עורכי הדין גרי, סרוסי, רשף, סמרה ושות'