מי שמעוניין ללמוד עיצוב בימינו, צריך להתמודד עם כמות עצומה של מידע ועם מגוון מסלולי לימוד. הכתבה הבאה, תעשה לכם סדר בראש.
המכללות, האוניברסיטאות ובתי הספר להנדסאים, מציעים כיום מגוון אדיר של מסלולי לימוד למעצבים גרפיים מתחילים ולא תמיד ברור מה הוא המסלול הנכון או הכדאי ביותר. לקראת שנת הלימודים הקרובה, החלטנו להיכנס לעובי הקורה. 

לימודי תעודה – המסלול המהיר ביותר   
מסלול לימודי התעודה הוא מסלול לימודי ערב שנמשך בין חצי שנה לשנתיים ומטרתו היא להעניק לבוגרים הכשרה בסיסית בעולם העיצוב הגרפי. קהל היעד של התוכנית מגוון מאוד ונע בין אנשים ללא ניסיון קודם, המעוניינים לרכוש מקצוע במהירות לבין מעצבים מתחומים אחרים, המעוניינים להשלים הכשרה בתחום העיצוב הגרפי. אם למשל בוגר לימודי עיצוב תעשייתי מעוניין ללמוד עיצוב הגרפי ולהבין איך לעצב אריזה או לוגו למוצרים שהוא מעצב, הוא יכול לבחור בלימודי תעודה ותוך פחות משנה לקבל את כל הכלים החסרים לו.

"נכון להיום, חברות מיתוג ופרסום או כל גוף אחר שמעסיק מעצבים גרפיים, כבר לא מדגישים במודעות הדרושים את העובדה שהמועמד חייב להחזיק תואר רלוונטי בתחום", מציין איל שטיינמן, ראש המחלקה לעיצוב מדיה ומנהל אקדמי של קורסי העיצוב והמכינה הרב תחומית ב"שנקר הנדסאים". "תחת זאת, הדגש היום הוא על תיק העבודות. חברות הפרסום מעוניינות לקבל תיק עבודות מרשים. חד וחלק. והמסלול הקצר ביותר שמאפשר ליצור תיק עבודות הוא המסלול ללימודי תעודה בעיצוב גרפי".

עבודות סטודנטים במסלול הנדסאי עיצוב מדיה, מכללת שנקר הנדסאים

חשוב לציין כי הקורס הבסיסי ביותר, המוגדר כ"מבצע גרפי לתוכנות גרפיות מתקדמות", מתנהל בכפוף למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הקורס נמשך עשרה חודשים סך הכול וכולל מבחר טעימות ממקצועות שונים. בשל קוצר הזמן, אין אפשרות להעמיק בתחומים כמו רישום או איור וההתמקדות היא בעיקר בנושאים כמו תורת הצבע, מיתוג עסקי, עיצוב אריזות וכיו"ב.

"לימודי התעודה לא מספקים לבוגרים תואר הנדסאי או תואר ראשון, אך מדובר בקרש קפיצה מצוין לעולם העיצוב הגרפי", טוען שטיינמן. "במסגרת של 300 שעות אקדמיות, ניתן להביא אנשים עם ידע מינימלי או בלי ידע בכלל, לרמה גבוהה מאוד של ביצוע ולהטמיע ידע בתוכנות הגרפיות העיקריות שנעשה בהן שימוש (InDesign, Photoshop ו-Illustrator). בסופו של דבר מדובר בקרש קפיצה משמעותי למי שמעוניין להמשיך בעולם העיצוב כאוטודידקט, להירשם בשלב מאוחר יותר לאקדמיה או להירשם ללימודי הנדסאים. הקורס הבסיסי פותח צוהר להבנת מקום העיצוב בעולם התקשורת ובמובן מסוים מדובר בקרש קפיצה נהדר לכל מקצועות העיצוב באשר הם".  

הנדסאי עיצוב מדיה, או סיירת עיצוב גרפי
המסלול של הנדסאי עיצוב מדיה מורכב מארבעה סמסטרים, שבהם לומדים הסטודנטים יותר מ-2100 שעות אקדמיות. אם בקורסים הבסיסיים ובמסלול ללימודי תעודה הסטודנטים נהנים מטעימות, לימודי ההנדסאים כוללים את כל הארוחה. בלימודי הנדסאים יש מגוון עצום של קורסים: הסטודנטים לומדים בצורה עמוקה את תולדות העיצוב, מתמחים במגוון תוכנות גרפיות, מתנסים ביזמות ונחשפים ליסודות של עולם השיווק והפרסום. בנוסף ההנדסאים לומדים תחומים שלא נלמדים בלימודי התעודה כמו מדיה חדשה, אנימציה, עריכה, עיצוב מצגות, כתיבת קוד, בניית אתרים, חשיבה יצירתית ובניית קונספט.

"האקדמיה מתמקדת במחקר", מסביר שטיינמן. "היא שואלת מדוע אנחנו עושים את הדברים באופן שבו שאנחנו עושים אותם. הסטודנט מקבל משימה, לוקח כמה צעדים אחורה, חוזר קדימה וחושב על פתרון. המסלול שמכשיר הנדסאים לעומת זאת, מתעסק בת'כלס. ההנדסאים שמים דגש על מה שקורה היום בשוק, על מציאת פתרונות כאן ועכשיו.
אפשר לומר שהסטודנטים לא מגיעים ללימודים אלא לסטאז' של ממש: שיטת הלימוד מדמה כניסה לחברת פרסום מצליחה שבה הסטודנטים צריכים להשלים הרבה מאוד פרויקטים בלוחות זמנים צפופים. אם באקדמיה יש שבעה מקצועות בסמסטר, בלימודי ההנדסאים יש 13 או 14 מקצועות. כפועל יוצא מכך, אחרי שנתיים של לימודים אינטנסיביים מאין כמוהם, ההנדסאים יוצאים לשוק העבודה כשהם מוכנים לדרישות בעולם האמיתי. יש להם את כל הכלים והניסיון כדי שיוכלו להתמודד עם הלחצים שמאפיינים את עולם הפרסום. הם יכולים להתגבר על כל אתגר, מכשול או בעיה ולהפיק בקלות ארבעה פרויקטים מדי שבוע, פשוט משום שזה הקצב שאליו הורגלו במהלך הלימודים.

במסגרת זמנים של שנתיים, לומדים הסטודנטים כמעט את אותה כמות קורסים שלומדים הסטודנטים באקדמיה. האינטנסיביות של המסלול מוציאה לפיכך לשוק העבודה אנשים שונים לגמרי. היא מוציאה בפרק הזמן הקצר ביותר אנשי ביצוע ברמה הגבוהה ביותר. בשל כל זה אני אוהב לקרוא להם בחיבה, סיירת עיצוב גרפי".

תואר בתקשורת חזותית – הכנה לעולם המחקר
המסלול לתואר ראשון בתקשורת חזותית נמשך ארבע שנים ונבדל מלימודי ההנדסאים לא רק במשך הלימודים אלא גם באווירה הסטודנטיאלית, בהלך הרוח הכללי ובשיטות הלימודים. בהשוואה ללימודי ההנדסאים, כוללים לימודי התואר בתקשורת חזותית הרבה פחות לחץ. לסטודנטים יש הרבה יותר זמן כדי לעבוד על פרויקטים ורבים מהם יכולים לעבוד לפרנסתם במהלך התואר. בנוסף לימודי תואר ראשון בתקשורת חזותית מתאימים עבור כל מי שמעוניין להמשיך במסלול האקדמי בעתיד וללמוד תואר שני או אפילו דוקטורט בארץ או בחו"ל. הנדסאים לצורך העניין, לא יכולים להמשיך ללימודי תואר שני בישראל, מבלי לעבור לימודי השלמה.  

המסלול ללימודי תואר ראשון בתקשורת חזותית נמשך שנתיים יותר מהמסלול ללימודי הנדסאים, אך בפועל כולל סך הכול 600 שעות לימוד נוספות. לכן הלימודים באקדמיה מתאימים יותר לסטודנטים שלא מעוניינים ללמוד במסגרת מלחיצה ואינטנסיבית. מעבר לכל זה, לימודי תואר ראשון בתקשורת חזותית מכינים את הסטודנטים לעולם המחקר ומקדישים מקום רב לתהייה, העלאת שאלות, בחינת השערות ולימודי תיאוריה והיסטוריה. 

עבודות סטודנטים במסלול עיצוב מדיה, מכללת שנקר הנדסאים

 
לכל מועמד המסלול שלו
לדעתו של שטיינמן, ההיררכיה המקובלת כיום, לפיה הבחירה המובנת מאליה היא לימודי תואר ראשון בעיצוב חזותית, שגויה מן היסוד: "אני לא יודע מהיכן הגיע הקונצנזוס לפיו האקדמיה היא גולת הכותרת של לימודי העיצוב, שבמקום השני נמצאים ההנדסאים ושלימודי התעודה ממוקמים אי שם בתחתית הרשימה. שלושת המסלולים יכולים להביא אותך לאותה הנקודה בדיוק. בוגר קורס בעיצוב גרפי יכול לנהל משרד בן עשרה עובדים וכנ"ל לגבי הנדסאי או בוגר תואר ראשון. מצד שני יש גם לא מעט בוגרי תואר ראשון בתקשורת חזותית שפנו לעסוק בתחומים שונים לגמרי עם סיום הלימודים".

לאור כל זה, השאלה שהמועמד ללימודים צריך לשאול את עצמו, היא כיצד הוא מעוניין לבלות את השנים הקרובות ואיפה הוא רוצה לראות את עצמו עוד שנה, שנתיים וארבע שנים. לא כל אדם מסוגל לעמוד בלחצים המופעלים על הסטודנטים בבתי הספר להנדסאים. אך מי שמסוגל לעבור את המסלול המאתגר, ימצא את עצמו תוך שנתיים בשוק העבודה, כשהוא מצויד בכל הכלים הדרושים לו כדי להשתלב בהצלחה בכל חברת אינטראקטיב, מיתוג, שיווק או פרסום ובכל סטודיו לעריכה, הפקות או צילום.

"מן הסתם לא לכולם יש את היכולת לשבת במשך ארבע שנים על ספסל האקדמיה ולעומת זאת יש כאלו שמראש יודעים שהעתיד התעסוקתי שלהם נמצא באקדמיה. הנקודה שחשוב להבין היא שלימודי ההנדסאים מעניקים עושר השכלתי בקנה מידה שלא נופל בשום צורה מהאקדמיה ושאם המועמד ללימודים הוא אוטודידקט עם המון כישרון ומוטיבציה, אין שום סיבה שלא יסתפק בלימודי תעודה או בקורס של משרד העבודה", מסכם שטיינמן.