חלקים גדולים באוכלוסייה בישראל כלל לא מודעים לזכויות שלהם כלקוחות בנקים. כך עולה ממחקרים שערכו גופים פיננסים שונים בהם גם בנק ישראל ומשרד האוצר. הנתון מצביע על כך שאותם הלקוחות אינם משתמשים בכלים הדיגיטליים השונים שמציעים הבנקים, במטרה לסייע במימוש הזכויות השונות. הידע הזה הוא חשוב, מכיוון ומיצוי זכויות חלקי או חסר, עלול לגרום להוצאות מיותרות של אלפי שקלים בשנה למשק הבית.

על מנת למנוע מצב שבו אנחנו מוציאים סתם אלפי שקלים ללא סיבה, ריכזנו במאמר זה את הזכויות השונות, ומה ניתן לעשות כדי לממש אותן. אך לפני שנדבר על הזכויות הקיימות, צריך קודם להבין מדוע אנחנו לא מצליחים לממש אותן.

לשאלה הזו ישנן מספר תשובות, שהראשונה שבהן היא העברת האחריות הפיננסית מהמדינה אל הפרט. מדובר בתהליך עקבי שמתרחש בכל העולם בשנים האחרונות שבו מצופה מהאדם הפרטי לנהל באופן עצמאי את ענייניו הפיננסיים – למצות זכויות, להשוות מחירים ולהגיע להסדרים אישיים עם הבנקים. גישה זו לא מתאימה לחלקים רבים באוכלוסייה, הזקוקים להכוונה וליווי בתהליך.

בנוסף, רובנו לא לומדים חינוך פיננסי בבית הספר ולא רוכשים במערכת החינוך כלים לניהול כלכלי. בדרך כלל, האוכלוסיות החזקות מצליחות להשלים את הידע הדרוש, באמצעות למידה עצמית או ייעוץ מקצועי, אך עם זאת האוכלוסיות המוחלשות יותר, לא מצליחות להדביק את הפער. סיבה נוספת היא כמובן הטכנולוגיה והמעבר לדיגיטל. רבים מהכלים שאמורים לסייע ללקוחות הבנקים לנהל את ענייניהם הפיננסיים הם כלים דיגיטליים, שלצערנו לא כולם רוצים או מסוגלים להפעיל. הדבר גורם להדרה של אוכלוסיות שלמות משימוש בכלים הללו, כמו קשישים וחרדים.

ומה לגבי הזכויות עצמן? קודם כל הזכות הבסיסית היא הזכות לנהל חשבון בנק. במסגרת זו, יש לנו גם את הזכות לנייד את החשבון שלנו לבנק אחר, אם נרצה בכך, בצורה נוחה ומהירה. זכות נוספת היא הזכות לקבל מידע מלא ואמין על כל המסלולים, העמלות, ההלוואות וההטבות. כמו כן, הבנק מחויב לתת לנו, הצרכנים, הודעה בזמן ומראש על נקיטת צעדים לפני הפרת הסכם הלוואה, על שינוי מסלול עמלות וכיוצ"ב.

בנוסף, הבנק חייב לתת לנו שירות מבלי להתנות זאת בשירות אחר. ולסיום, יש לנו את הזכות לשלוט במועדי החיוב של כרטיס האשראי, המשכנתא או החזרי ההלוואות, והכי חשוב - האיסור על הבנק לגבות עמלות בניגוד לחוק.

אז למה בכלל חשוב שנדע מהן הזכויות שלנו? נתונים שמפרסמת היחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים של בנק ישראל, מוכיחים שאנשיה טיפלו רק בשנה האחרונה בלמעלה מ-20,000 פניות ונציבות התלונות של הבנקים עצמם טיפלו ביותר מ-50,000 פניות. מבדיקות שנערכו על ידי אנשי המקצוע בגורמים השונים נמצא כי 20% מהתלונות היו מוצדקות והסתיימו בהתערבות מול הבנק. המשמעות הכספית של כל התלונות הללו היא שבשנה האחרונה הוחזר לציבור סכום של 9.4 מיליון שקל בעקבות הטיפול בתלונות והפעלת סנקציות נדרשות.

על מנת לוודא שלנו זה לא יקרה, יש לא מעט דברים שכל אחד מאתנו, כלקוח פרטי, יכול לעשות בכדי לוודא שזכויותיו כלקוח הבנק נשמרות. הדבר הראשון הוא להשוות מסלולים ועלויות בין בנקים שונים ולהעביר את החשבון לבנק שמציע את התנאים הטובים והמתאימים ביותר. כמו כן, תמיד נכון לשאול שאלות. בכל מפגש עם הבנק ובוודאי שבמפגש לטובת קבלת הלוואה או משכנתא, חשוב לשאול את כל השאלות ולהבין את פרטי העסקה עד הסוף. למשל, במקרה של הלוואה, אסור להסתנוור מאחוזי ההנחה המוצעים - התעקשו להבין את סכום ההחזר החודשי בפועל, כדי שלא תהיו מופתעים.

אופציה נוספת היא לקרוא מאמרים, להעשיר את הידע ולהשתמש בכלים שיכולים לעזור בתהליכי מיצוי זכויות. וכמובן, לא לחשוש להגיב ולהתלונן במקרה בו נראה לכם שזכויותיכם מופרות. כדאי שהתלונה תתבצע במדרג הגיוני: קודם בסניף הבנק עצמו, לאחר מכן נציבות תלונות הציבור של הבנק ורק לאחר מכן לגורמים נוספים כמו הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ועוד. זכרו, הידע הזה והכלים האלו - שווים כסף ויכולים לחסוך לכם הרבה כאב ראש בעו"ש.

עוד ב-

כך תתנהלו: עשרת הדיברות להתנהלות כלכלית בשעת חירום

לכתבה המלאה

* שרון לוין הינה מנהלת ההסברה בארגון פעמונים.