מאז פרוץ מלחמת "חורבות ברזל" חלה ירדה ניכרת בצריכה בכל הענפים (מלונאות ותיירות, מסעדנות, חינות ופנאי, ועוד). כשבוע לאחר פרוץ המלחמה, חלה התאוששות מוגבלת ברוב התעשיות למעט המלונאות והתיירות אשר ממשיך לחוות יריד בביקוש. על פניו נראה כי הכלכלה הישראלית יודעת להתאושש מהר גם במצב של מלחמה. האם הכלכלה הישראלית יכולה לשרוד מלחמה שמדינה לא חוותה מזה חמישה עשורים?

התבוננות מעמיקה על תוך מדדי צריכה ובשינויים אשר חלו הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש מתארים מצב פחות וורד ממה שאולי היינו מקווים לו. נכון לחודש ספטמבר, שיעור האבטלה עמד על 3.2%.  הלמ"ס טרם פרסם את הנתונים המעודכנים לחודש אוקטובר שמהלכו עשרות אלפי עובדים במשק הוצאו לחל"ת. אי לכך, שיעור האבטלה הריאלי גבוה בהרבה. ערך מדד המחירים לצרכן היה -0.1% נכון לחודש ספטמבר. הירידה במדד זה מהווה אינדקציה שאולי עליית הריבית ע"י ישראל החלה לשאת פרי. מדד זה עלול לשנות מגמה ולעלות בשל עליית מחירים במשק הנובעים פגיע בהציע בשל מחסור בכוח עבודה מצד אחד, ועלייה בביקוש למוצרים יסוד מצד שני.

בניגוד למדד המחירים לצרכן, *מדד אמון הצרכים שערכו 18.26- נכון לחודש ספטמבר, צפוי להמשיך במגמת הירידה ולהשפיע על צריכה בחודש הקניות הבינלאומי הכולל את יום הרווקים הסיני החל ב11.11, בלאק פריידי (24.11), וסייבר מנדיי (27.11). אם בשנה שעברה חודש המבצעים הבינלאומי שעבר שיאים חדשים, השנה ככל הנראה מגמה זו תשנה כיוון. ניתן לשער כי מצב הרוח של אזרחי מדינת ישראל או האופטימיות הכלכלית לא תשפר במצב בטוב או תיפגע עוד יותר ככל שהמלחמה תימשך. אך לא רק זו הסיבה שחודש הקניות הבינלאומי צפוי להיפגע. בגלל הסיכון הכרוך בהטסת סחורות לארץ וממנה, מספר טיסות המטען ירידו באופן ניכר. דבר זה מקשה על סוחרים לצבור מלאים וכתוצאה פוגע בהיצע. אי לכך, המחירים האטרקטיביים אליהם התרגלנו בחודש הקניות הבינלאומי מזה שנים צפויות להיות הרבה פחות אטרקטיביות השנה. במצב של חוסר וודאות בו המשק הישראלי נמצא כיום, צרכנים יעדיפו להשים את כספם במוצרי צריכה בעלי חיי מדף ארוכים כגון שימורים למיניהם, פסטות, מזון קפוא וכו' ופחות להוציא כספים על מותרות.

דפוסי הצריכה משתנים ממעמד סוציו-אקונומי אחד למשנהו ולכן יציאה לחו"ל לתקופות ארוכות על מנת "להתאוורר" ע"י ישראלים אשר יכולים להרשות לעצמם זאת מבחינה כלכלית ככל הנראה יהיה במגמת עלייה כל עוד השמיים יהיו "פתוחים".

על אף מספר הגדול של הענפים הצפויים להיפגש כל עוד המלחמה נמצאת בעיצומה,  ענף אחד הצפוי לצמוח עד תום המלחמה הוא ענף המשלוחים. מגבלות שהטיל פיקוד העורף באזורים שונים בארץ לצד החשש לצאת מהבית מצד שני צפויים לעלות את הביקוש לTake away. במגפת הקורונה רק המסעדות שידוע להתאים את עצמן למצב החדש והציעו משלוחים לקהל לקוחותיהם הצליחו לשרוד. גם חברות המשלוח נהנו מעלייה חסרת תקדים במספר המשלוחים. בדומה לתקופה של מגפת הקורונה, כל עוד מדינת ישראל תהיה במצב מלחמה ועריה יותקפו, סביר להניח כי אזרחים יעדיפו להזמין אוכל הביתה.

*מדד זה מגלם את מצב הרוח של האוכלוסייה בנוגע למצב הכלכלי הנוכחי, ציפיות לשינויים במצב, ותכניות הקשורות לחיסכון ולביצוע רכישות גדולות בעתיד.

עוד ב-

שוק העבודה במלחמה: 20% אינם עובדים; 56% מהחברות הקפיאו גיוסים

לכתבה המלאה

ד״ר וילי אברהם הוא ראש המחלקה לשיווק טכנולוגי במכללה האקדמית ספיר ומומחה להתנהגות צרכנית.