כסף וצרכנות

הרפורמה המוצלחת של תאגידי המים והביוב

הרפורמה של תאגידי המים והביוב היא רפורמה מהזן המוצלח. אמנם, הדעה הרווחת בציבור היא שתאגידי המים והביוב יצרו מנגנון אשר גרם להעלאת תעריפי המים, אך כשמביטים על כך בבחינה מעמיקה ומקצועית התשובה שונה לחלוטין

רו"ח מלי בן ברוך | 27/2/2023 20:35 1

רפורמה היא מילה מתעתעת. מצד אחד היא מעידה על שינוי שאמור להיות לטובתנו - האזרחים, אך מאידך פעמים רבות כשאנחנו שומעים על רפורמה, אנו מחפשים את המקום בו הרפורמה עלולה לפגוע בנו. כולנו מכירים רפורמות מוצלחות ומוצלחות פחות.

חוק "תאגידי מים וביוב" נחקק על מנת להבטיח משק כספים סגור כך שהשימוש בכספים שמשלם הציבור יושקעו בחזרה אך ורק לשם אחזקת, שדרוג והקמת תשתיות מים וביוב ומתן שירות מתקדם ומיטבי. החוק נחקק לאחר שתשתיות המים והביוב ביישובים רבים בישראל היו במצב רעוע שבו אירעו גלישות ביוב וזיהומי ים ונחל רבים בשל צנרות שפכים ישנות, פחת המים היה גבוה - לעיתים אף 20% והפסקות מים היו נפוצות. כל אלה פגעו בראש ובראשונה באיכות החיים ובאיכות הסביבה.

לבחינת תוצאות הרפורמה נבחן מספר פרמטרים עובדתיים, מדידים ושקופים.

מיום הקמת תאגידי המים והביוב שודרגו, הונחו והוקמו מיליוני ק"מ צנרת למים וביוב ,הוקמו ושודרגו מאות תחנות שאיבה למים וביוב והוקמו ובמקומות בהם קיים מכון טיהור שפכים (מט"ש), הרי שהם שודרגו ואף הורחבו לצורך טיפול בשפכים לרמת טיהור שלישוני.

כולנו מודעים לאתגר הקמת תשתיות שיספקו מענה לגידול האוכלוסייה בתחומי החשמל, הגז, הכבישים וכיו"ב, והחשוב לא פחות, אם כי פחות מדובר, הוא הצורך בהרחבת יכולת הקיבולת של המט"שים שמהווים, בחלק מהמקרים, חסם בניה שלא מאפשר אכלוס של יח"ד.

העברת האחריות להקמת מט"שים, תפעולם ושדרוגם לתאגידי המים מבטיח שגורם מקצועי שזהו חלק ממטרותיו ויעדיו, ידע לטפל בסוגיה זו בצורה המקצועית, היעילה והמהירה מבין חלופות אחרות.

שדרוג והקמת תשתיות מים וביוב ע"י תאגידי המים הובילו לירידה משמעותית בפחת המים, בתוך עשור פחת המים ירד בממוצע של כ -50% מהמצב ערב הקמת התאגידים. נתון זה כשלעצמו הנו חשוב ביותר לאור המגבלות הקיימות במשאב המים בחלק מהמקומות בעולם, ומכאן החשיבות הרבה שמייחסת מדינת ישראל למשאב המים מיום הקמתה.

מאז הקמת התאגידים, נתוני אובדן המים בישראל הינו בין הנמוכים בעולם.

גם זיהומי הסביבה פחתו באופן ניכר בשל ההשקעה בתשתיות הביוב המוטמנות באדמה תאגידי המים מתקשים לשקף השקעות אלו לציבור מהסיבה שסכומי ההשקעות האדירות האלה מוטמנות מתחת לאדמה.

שדרוג, הרחבה והקמת מערכות מים ושפכים חדישים תרמה גם להקמת עשרות אלפי יחידות דיור במתחמים החדשים בערים השונות ויישום פרויקטים של פינוי ובינוי בשכונות הוותיקות, שללא מערכות הולכת מים ושפכים מתאימות, משרדי הממשלה לא היו מאפשרים את הקמתן.

רו"ח מלי בן ברוך. צילום: יובלים אשדוד

כל ההשקעות הללו לרוב נעלמות מציבור צרכני התאגידים ואנו נחשפים לציבור ברמת השירות הניתן לקהל הלקוחות שלנו. נכון, כמו כל גוף עסקי, גם תאגידי המים נדרשים להשתפר, להתייעל ולהתמקצע ,ככך במהלך העשור האחרון שופרו באופן ניכר זמני ההמתנה במרכזי שירות הלקוחות, בזמני מענה לפניות לקוחות, הוטמעו שירותים דיגיטליים המאפשרים לבצע פעולות רבות מהטלפון הנייד או המחשב ונחסך זמן יקר ללקוחות. נציגי שירות הלקוחות של התאגידים עוברים הכשרות וסדנאות למתן שירות מיטבי באופן סדיר ומתמיד.

זאת ועוד, כחלק מהתקדמות הטכנולוגית, מרבית תאגידי המים החלו כבר בהתקנת מדים לקריאה מרחוק (קר"מ) שיכולים לחסוך ללקוחות כסף רב באיתור נזילה מיידית עם התרחשותה באמצעות מערכת המתריעה און ליין ללקוח ע"י הודעת מסרון על צריכה גבוהה ,ומאפשרת ללקוח לתקן את תקלת דליפת המים בנכסו הפרטי, בכך נחסך לכל משק בית מאות שקלים עבור דלף בצנרת הפרטית שלו.

שימוש נרחב של מדי הקר"מ משמש גם עבור תוכנית "מים חיים" בשיתוף הרשויות המקומיות במסגרתה התאגיד מדווח ישירות לאגף הרווחה של הרשות המקומית על מקרים בהם אין צריכת מים בקרב קשישים עריריים. בכך התאגיד והרשות המקומית יכולים לאתר מצב בו הקשיש הבודד עשוי להיזקק לסיוע .

לא ניתן לדון על התרומה של תאגידי המים בלי להתייחס לתעריפים אשר עולים לדיון ציבורי חדשות לבקרים.

תעריפי המים והביוב סובסדו בעבר על ידי הממשלה, עד שנקבעו בשנת 2010 תעריפים מבוססי עלות, בדומה למשק החשמל, זאת בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 וחוק המים, תשי"ט -1959. תאגידי המים והביוב פועלים במשק מים סגור ללא כל סבסוד ממשלתי שלמעשה העביר את עלות משק המים והביוב אל כתפי הלקוחות עצמם, באמצעות תעריפים מבוססי עלות.

מבלי לדון באתגרי מימון פעילות התאגידים למול התעריפים בכל הקשור לתפעול, הקמה ושדרוג של ניהול משק המים והביוב העירוני, הרי שבנוסף על התאגידים מוחלות חובות והנחיות רגולטוריות של משרדי איכות הסביבה, הבריאות ורשות המים, הנחיות שלא היו קיימות בעבר והתאגידים נדרשים לממן זאת גם ללא מקור תקציבי עבור חלק מההנחיות, וזאת מבלי להזכיר את כל ההשקעות הגבוהות הנדרשות מהתאגידים בכל הקשור להגנות מסכנות סייבר ומוכנות לאירועי חירום.

יחד עם זאת, התאגידים ערים למצוקת האוכלוסיות המוחלשות כאשר מדובר בשירות חיוני וצורך קיומי, אולם בהיעדר התייחסות לכך בכללי העלות, אין לתאגידים סמכות לתת הנחות שלא במסגרת החוק. כך גם לגבי גובה תעריפי המים והביוב שנקבעים ע"י מועצת רשות המים והביוב, וייתכן שיש צורך במציאת פתרון בתיקון החוק באופן שיאפשר מתן מענה לאוכלוסיות מוחלשות בדרכים שונות כגון הפחתת התעריף על ידי ביטול מע"מ בשיעור של 17%, הפחתת מס החברות החלה על התאגידים, מניעת סיבסוד צולב דרך תעריפי המים ומתן מענקי סיוע ממשלתי בהתאם לקריטריונים שיוגדרו.

רפורמת תאגידי המים והביוב חוללה שינוי משמעותי שהנשכרים ממנו הם הלקוחות - הציבור. מאז הקמת התאגידים הושקעו עשרות מיליארדי שקל, רובם בהקמה, אחזקה ושדרוג תשתיות, וכן בשירות לקוחות ובקהילה. התאגידים שותפים מלאים לפיתוח ובניה, מתנהלים כחברה עסקית לניהול משק המים עירוני, בריא וכלכלי ואחראי על מוצר חיוני ובסיסי לכל אדם .

הכותבת: רו"ח מלי בן ברוך, מנכ"לית תאגיד המים והביוב "יובלים אשדוד"

הכתבות החמות

שלומי ויוסי אמיר, צילום: יחצ, vecteezy, unsplash

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה

תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה

1.

אני טוען שחייבים מנכ"ל מקצועי לכל התאגידים

דויד 02/2023/28

הגב לתגובה זו

0 0

אני אומר שהתאגידים הוא גוף בזבזני ביותר שיש בריחה של מהנדסים רבים שלא רוצים להיות חלק מהמערכת המנהלית , המנכלים יחד עם הדרקטריון לוקחים לכאורה את התאגיד ועושים כשלהם ולטובתם האישית , ישנם שלושה תאגידים ואיגודים שהמנכ"ל מקצועי ת"א , שפדן, מי כרמל שהראש הוא מהנדס . לא מזלזל במלי שהיא רו"ח אבל אולי לא אומרים לך את זה בפנים אבל את לא טובה לכאורה. בנוסף רשעות המים (ולא בטעות) הוא גוף היפותטי לכאורה שלא עושה כלום ואינו יודע לקחת אחריות ורק מעמיס רגולציה. וזה הדברים הרעים ש"שכחו" להביע בכתבה .
סגור