כסף וצרכנות
כך חרם צרכני על מותגים מקומיים פוגע בכלכלה
חרם על מותגים מקומיים לא ישרת את המטרה הראויה של הורדת יוקר המחיה. נהפוך הוא: הוא רק יפגע בכלכלה המקומית שנאלצה להתמודד עם השלכות המלחמה והחרם שהטילו עלינו מחוץ לגבולות הארץ. על כך נאמר: כל המוסיף (חרם) גורע | טור

לאחרונה נחשפתי ברשתות החברתיות לקריאות לחרם כלכלי על מותגים מקומיים, כחלק מקמפיין להורדת מחירים והוזלת יוקר המחייה בישראל. מובילי החרם סבורים שחרם צרכני על מותגים אלו ישרת את מטרתם. למרות הכוונות, תוצאות של חרם שכזה עלולות להיות לא אפקטיביות, וחמור מכך - הרסניות.
מיהם ומהם אותם מותגים מקומיים? התעשייה הישראלית מורכבת מכ-12 אלף מפעלים, המפרנסים כ-370 אלף עובדים במשק הישראלי. יחד עם ההייטק, מספרם אף עולה לכ-550 אלף. אותם יצרנים מספקים מוצרים לשוק הישראלי בשגרה ובעתות משבר, ותורמים לכלכלה הישראלית באופן ישיר ועקיף: על-ידי ייצור ומענה על הביקושים המקומיים, תשלומי מיסים לקופת המדינה ויצוא החוצה.
השאלה העולה היא האם היצרנים המקומיים אכן אחראיים על יוקר המחיה בישראל? מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש דצמבר 2024 עולה שבחישוב שנתי (דצמבר 2024 מול דצמבר 2023) עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.2%, ואילו מדד מחירי היצרן (תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ללא דלקים) עלה ב-0.8% בלבד – רבע משיעור העלייה של המדד הכללי. מכך ניתן להסיק שיוקר המחיה לא נובע בהכרח מהתעשייה הישראלית.
לא זו בלבד, כאשר בוחנים את השינוי החודשי (דצמבר לעומת נובמבר 2024) מגלים פערים גדולים עוד יותר. כך, בעוד מדד מחירי הצרכן הכללי ירד ב-0.3% (ירידה שבאה בהמשך לירידה של 0.4% בחודש נובמבר ומפחיתה כשלעצמה את הלחץ מכיוון יוקר המחייה), ירד מדד מחירי יצרני התעשייה (ללא דלקים) ב-0.9%. פי 3 משיעור הירידה הכללי!
ומה עם ענף המזון, הנמצא במוקד הכותרות והטענות? והנה, גם כאן, בעוד שמדד המחירים לצרכן של מזון עלה ב-0.2% בחודש דצמבר (לעומת נובמבר), התעשייה דווקא הורידה את מחיריה ב-0.8%. בחישוב שנתי ל-2024 מתקבלות תוצאות דומות: מדד מחירי הצרכן של מזון (ללא ירקות ופירות), המהווה כ-15% מהוצאות משק בית מייצג, עלה ב-4.3% בחישוב שנתי, ואילו תעשיית המזון הישראלית העלתה את מחיריה בתקופה זו ב-1.7% בלבד.
לדעתי, זו תוצאה נמוכה לכל הדעות בכל שנה, מה עוד שעברנו שנת מלחמה קשה שאתגרה מאוד את חברות הענף. גם בהשוואה בינלאומית, בבחינת העשור האחרון, מגלים כי מחירי המזון לצרכן בישראל עלו בצורה נמוכה משמעותית משיעור העליה באירופה ובמדינות ה-oecd.
יש לזכור כי נוכח המלחמה שהו אנשים רבים יותר בתוך גבולות המדינה, כך שהביקוש בתוך המשק גדל. כמו כן, החששות הכבדים מהסלמה ביטחונית של ממש בכל החזיתות גרמה להצטיידות של משקי בית וזו התמקדה, מטבע הדברים, במוצרי היסוד, לרבות מזון.
התעשיינים התמודדו עם התייקרויות של חומרי גלם ותשומות ייצור (חשמל, מים, ארנונה), הפרעות שילוח לארץ (האיום החות'י בתעלת סואץ, החרם הטורקי וכו'), ומחסור כבד בכח אדם (שהיה משמעותי עוד לפני המלחמה, אבל החריף עם הגיוס הנרחב למילואים). ועדיין, הם השתדלו למנוע העמסה של הוצאות אלו על הצרכן הישראלי.
התעשיינים התמודדו עם התייקרויות של חומרי גלם ותשומות ייצור (חשמל, מים, ארנונה), הפרעות שילוח לארץ (האיום החות'י בתעלת סואץ, החרם הטורקי וכו'), ומחסור כבד בכח אדם (שהיה משמעותי עוד לפני המלחמה, אבל החריף עם הגיוס הנרחב למילואים). ועדיין, הם השתדלו למנוע העמסה של הוצאות אלו על הצרכן הישראלי.
לכן, חרם על מותגים מקומיים לא ישרת את המטרה הראויה של הורדת יוקר המחיה. נהפוך הוא: הוא רק יפגע בכלכלה המקומית שנאלצה להתמודד עם השלכות המלחמה והחרם שהטילו עלינו מחוץ לגבולות הארץ. על כך נאמר: כל המוסיף (חרם) גורע.
זה הזמן דווקא לתמוך בכלכלה ובעסקים המקומיים, המעסיקים כ-370 אלף עובדים במשק הישראלי, ומעל לחצי מיליון במעגלים השני והשלישי. זה הזמן לתמוך בעסקים מקומיים שתורמים להכנסות המדינה ומסייעים בסגירת הגרעון והחוב. זה הזמן לרכוש כחול-לבן! זה נכון תמיד, וזה נכון במיוחד היום.
הכותבת: אלה גורביץ', מנהלת מחלקת מחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה