כסף וצרכנות

פיצויים ב-400 מיליון שקל: אלה העובדים בישראל שספגו נזקים עצומים

משבר האקלים ממשיך לפגוע קשות בחקלאים הישראלים: מסיכום נתוני שנת 2024 שערכה קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי בשנה החולפת היא שילמה לחקלאים פיצויים בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקל - שיא של 9 שנים

מערכת ice | 16/1/2025 8:21

משבר האקלים ממשיך לפגוע קשות בחקלאים הישראלים. מסיכום נתוני שנת 2024 שערכה קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי בשנה החולפת שילמה קנט לחקלאים פיצויים בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקל - שיא של 9 שנים.

למעשה, במהלך 15 השנים האחרונות רק בשנת 2015 היקף הפיצויים ששילמה קנט לחקלאים היה גבוה יותר ועמד על כ-521 מיליון שקל. בקנט מדגישים כי סכום זה כולל רק את נזקי מזג אוויר לגידולים השונים, ולא נזקים שנגרמו לחקלאים כתוצאה מהמלחמה.

עוד יצוין כי נזקים אלו אינם כוללים עדיין את נזקי הבצורת, בעיקר בדרום, שפגעה קשות בדצמבר האחרון בגידולי החיטה ותוצאותיה יתבררו רק במהלך שנת 2025. בקנט אומרים כי על רקע ההתחממות הגלובאלית בשנים האחרונות, דווקא השנים "הרגילות" הופכות לשנים "חריגות".

דגש על מתן פיצוי מהיר: שנת 2024, המדורגת במקום השני מבחינת השנים החמות ביותר מאז 1950, התאפיינה בריבוי מקרי קיצון שגרמו לנזקים גדולים, בתוך זמן קצר. בחורף 2024 נגרמו לגידולים החקלאיים נזקים בהיקף של למעלה מ-150 מיליון שקל. בעיקר כתוצאה מאירועי קיצון של ברד שפגע בגידולים השונים ומגשמים עזים שגרמו, בין השאר, להצפות.

בהמשך חווינו את אחת מעונות הקיץ החמות ביותר שנמדדו כאשר חודש יוני היה החם ביותר מאז החלו המדידות בארץ ישראל. הטמפרטורות הממוצעות היו גבוהות ב-3 מעלות צלזיוס מהממוצע הרב-שנתי, עם שיאים של 48.1 מעלות צלזיוס בעמק הירדן.

גם במהלך הלילות נמדדו טמפרטורות גבוהות במיוחד שהגבירו את עומס החום על הגידולים, באופן קיצוני. רק עבור נזקי החום בחודש יוני בלבד פיצתה קנט את המגדלים השונים בלמעלה מ-30 מיליון שקל.

במהלך השנה התקבלו בקנט למעלה מ-10,000 דיווחי נזק של חקלאים, מכל רחבי הארץ. על רקע הנזקים הגדולים והמלחמה, בקנט ניתן דגש על פעילות מהירה מול החקלאים בכל הקשור להערכת הנזקים ותשלום הפיצויים. בכלל זה מעריכי הנזקים של קנט עשו מאמצים חריגים להגיע לכל השטחים שניזוקו במהירות, למרות מצב הלחימה.

נזקי מזג אוויר כבדים לגידולי הירקות והפירות – בצורת שפוגעת במגדלי הפלחה. מסיכום נתוני קנט עולה כי את עיקר הנזק בשנה החולפת, למעלה מ-118 מיליון שקל, ספגו גידולי הירקות ובכללם אבטיח, מלון, תפוחי אדמה וגידולי ירקות לתעשייה כגון עגבניות, תירס ושעועית.

הגידולים נפגעו בעיקר מהחום הכבד ששרר במדינה החל מסוף אפריל ועד לסוף יולי. מגדלי הפירות פוצו במהלך השנה בכ-77 מיליון שקל, בעיקר עקב נזקי חום שנגרמו לגידולי המנגו, ברד שפגע בגידולי הקיץ כמו דובדבן, אפרסק, נקטרינה ועוד, וכן חוסר יבול כתוצאה מתנאי אקלים קשים בשקד, אגס וגידולים רבים נוספים.

את מגדלי האבוקדו פיצתה השנה קנט בכ-36 מיליון שקל, חלקם עקב חום וסערה ועיקרם עקב תנאי אקלים קשים שפגעו ביבולים. נזקים כבדים בשנה החולפת נגרמו גם למגדלי ההדרים (כ-21 מיליון שקל פיצויים), גפן היין (כ-17 מיליון שקל), הבננות והכותנה (כ-7 מיליון ש"ח כ"א).

נזקים גדולים נגרמו במהלך השנה החולפת למגדלי הפלחה להם שילמה קנט סכום שיא של כ-44 מיליון שקל, מתוכם שולמו כ-30 מיליון שקל במסגרת ביטוח הכנסה באזורים הדרומיים שסבלו בחורף הקודם מבצורת קשה ולעומתם בגליל הגידולים סבלו מעודפי מים קיצוניים.

יצויין כי גם החורף הנוכחי אינו מיטיב עם מגדלי הפלחה. רק בדצמבר האחרון קנט פרסמה שמגדלים, בצפון ובדרום, נאלצו לזרוע מחדש עשרות אלפי דונמים של חיטה כתוצאה מהבצורת. מאז ירדו גשמים בצפון, אבל בדרום הארץ המצב ממשיך להיות קשה.

לא רק הגידולים החקלאיים ניזוקים ממשבר האקלים, גם בעלי החיים ממשיכים להיפגע. בעיקר בשל התפרצות מחלות שונות שחלקן נובעות מההתחממות הגלובאלית. את מגדלי הלול, ובכלל זה תרנגולי ההודו והרבייה, פיצתה השנה קנט בכ-40 מיליון שקל, את מגדלי הבקר והצאן בכ-17 מיליון שקל ואת מגדלי המדגה בכ-8 מיליון שקל.

תופעות הקיצון כמו הרוחות העזות והשיטפונות פגעו לא רק בגידולים עצמם אלא גם בתשתיות החקלאיות. מנתוני קנט עולה כי במהלך השנה החולפת פיצתה החברה את המגדלים בלמעלה מ-2 מיליון שקל בעקבות התמוטטות חממות ובתי גידול. כאמור, סכום זה אינו כולל פגיעה בתשתיות כתוצאה מהמלחמה וממעבר כלים צבאיים בשדות.

שמוליק תורג'מן מנכ"ל קנט, מסר: "השנה החולפת הייתה אחת הקשות ביותר לחקלאות, הן בשל נזקי המלחמה וחוסר היכולת לעבד שטחים רבים, והן בשל הגידול הנמשך בהיקף נזקי משבר האקלים. יתרה מכך, בעקבות המלחמה הוטלו חרמות שונות על ייצוא לישראל ובכלל זה בתחומי המזון והחקלאות".

תורג'מן המשיך: "ישראל חייבת להבטיח לעצמה, בעצמה, את ביטחון המזון והיכולת לספק לתושבי המדינה תוצרת חקלאית טרייה, בכמות מספיקה. נקווה שהמלחמה תסתיים במהרה, אבל לצערנו, משבר האקלים צפוי להחריף בשנים הקרובות דבר המחייב היערכות לאומית והגדלת רשת הביטחון הכלכלית באמצעות ביטוח נזקי הטבע".

עוד ב-

נזקי הבצורת: זה הסכום שמפסידים החקלאים בעקבות החורף הקשה בישראל

לכתבה המלאה

לסיום אמר תורג'מן: "רשת זו תאפשר לחקלאים לקחת סיכונים, להרחיב את ההשקעות והסיכונים שהם לוקחים ולהבטיח לכולנו תוצרת חקלאית טרייה, כחול לבן, בהיקפים גדולים ובעלויות סבירות".