כסף וצרכנות

האמת על חווית הקנייה של לקויי הראייה: "לפנינו עוד דרך ארוכה"

בעלי לקויות ראייה מתמודדים עם קשיים רבים בעת חוויה הקנייה במרכזים מסחריים שונים. בעקבות כך, חברות מובילות בשוק מבינות את החשיבות שבנגישות המוצר לאותה אוכלוסייה. ערן גל, מנהל תחום הפצת ידע במרכז מגדל אור: "בתחום האריזות ההתאמות יכולות להיות סביב אתגרי שימוש או לקבלת מידע נגיש"

ערן גל | 21/10/2024 17:07

סופרמרקט-אילוסטרציה (צילום shutterstock)

דמיינו את עצמכם נכנסים למרכז קניות גדול, עולים במדרגות הנעות, נכנסים לסופר ומחפשים את המוצר האהוב עליכם, מחזיקים אותו, עוברים על המרכיבים ועל המידע שעל האריזה, על צבעו, מתלבטים אם לרכוש או לא לרכוש .

עכשיו, כבו את האור ודמיינו את עצמכם עושים את אותו הדבר, רק בחשיכה מוחלטת או חלקית. אתם שומעים את רעש המדרגות הנעות, ממששים את מאחז היד שבסופן, מתקדמים בזהירות, עקב בצד אגודל ומבקשים עזרה למצוא את דלת הסופר הכבדה. אתם מחפשים את המדף הרלוונטי בתוך הסופר הרועש, אוחזים בפריטים השונים בניסיון למצוא את המוצר אותו אתם מחפשים.

זו היא המציאות היום יומית עבור ציבור גדול במדינת ישראל שמתמודד עם מגבלות שונות. ע"פ נתוני מכון ברוקדייל, ג'וינט ישראל- במדינת ישראל 1,254,000 איש ואישה עם מגבלות שונות. אלה מהווים 18% מכלל אוכלוסיית ישראל על פי נתוני משרד הרווחה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתוך קבוצה זו כ-24,000 מחזיקים בתעודת עיוור.

פירושו של דבר ש- 90% מכלל הקבוצה הם אנשים עם לקות ראייה. לקבוצה זו מתווספים 100,000 איש ואישה בישראל המתמודדים עם קשיים תפקודיים בעקבות הירידה בראייה. מדובר במציאות מורכבת איתה נאלצים להתמודד בבית, במרחב הציבורי ובמרחב הדיגיטלי.

אז מהו כוחה הצרכני של קהילה זו?
מיזם "שווה פיתוח" בשותפות קרנות הביטוח הלאומי, ג'וינט ישראל מעבר למגבלות וציונות 2000, פועל לליווי חברות עסקיות בפיתוח מוצרים ושירותים מותאמים לאנשים עם מוגבלות ויצירת מרחב צרכני שוויוני יותר.

במסגרת המיזם חברות עסקיות זוכות לליווי בפיתוח מוצרים ושירותים מכלילים ומותאמים ע"י חיבור בינם לבין עמותות מתמחות מהשטח. מחקר שנערך במסגרת המיזם אמד את כוח הקנייה של אנשים עם מוגבלות בישראל ביחס לשאר האוכלוסייה והיכולת שלהם לצרוך מוצרים ושירותים בקטגוריות שונות.

על פי ממצאי המחקר, בשנת 2022 היו בישראל כ- 400 אלף משקי בית שבהם היה לפחות אדם אחד עם מגבלה כלשהי, המהווים כ- 13.9% מכלל משקי הבית בישראל. המחקר מצא כי ההכנסות נטו של משקי בית בהם אנשים עם מוגבלות מסתכמות בכ- 79.6 מיליארד שקל.

בפן ההוצאות נמצא כי ההוצאה השנתית לצריכה של משקי בית אלה יחד עומדת כ- 61 מיליארד שקל, שהם 13.5% מסך התצרוכת של משקי הבית בישראל, נתון המשקף גם את חלקם המספרי ביחס לאוכלוסייה הכללית, ומוכיח כי משקי בית אלה מוציאים בהיקף דומה לכל משק בית אחר בישראל. זהו נתון מדהים בחשיבותו, כי הוא מציג לראשונה את כוח הקניה של אנשים עם מוגבלות ואמור לגרום לכל המפרסמים והיצרנים להתחיל להתחרות על לבם וכיסם.

בעקבות המהלך שמקדם מיזם שווה פיתוח, אנו עדים לתהליך מבורך של חיזוק ההבנה בקרב הקהילה העסקית אודות הצורך שהולך וגובר במציאת ובשילוב פתרונות הנגשה והתאמות במרחב הצרכני. אנו פוגשים על המדף יותר ויותר מוצרים ושירותים שעוברים התאמה עבור אנשים עם מוגבלות ומלווים גם בקמפיינים שיווקיים.

בתחום האריזות למשל ההתאמות יכולות להיות סביב אתגרי שימוש או לקבלת מידע נגיש. דוגמה משמעותית מהעת אחרונה היא קמפיין חטיבת המלוחים של שטראוס, אשר השיקה אריזות של חטיפים מלוחים המותאמות לאנשים עם לקויות ראייה.

האריזות אשר פותחו בשיתוף מלא של אנשים עם לקויות ראייה, ובליווי צמוד של מגדל אור – עמותת יעדים לצפון ומיזם שווה פיתוח, מבוססות על מספר עקרונות מרכזיים: עיקרון הקביעות המאפשר התמצאות קלה יותר.

הצרכן יפגוש את המידע אודות המוצר במיקום קבוע על גבי האריזות השונות, הגדלת גודלו של תוקף המוצר, ושילוב קוד QR אשר מאפשר סריקה בעזרת מצלמת הטלפון ומעבר לעמוד נחיתה מונגש בו ניתן לקבל מידע כתוב בצורה מותאמת ונגישה ואף בעזרת חיווי קולי.

לשמחתנו והערכתנו, אג'נדה חברתית הפכה חלק בלתי נפרד מפעילות אסטרטגית-עסקית והבחירה להנגיש ולאפשר עצמאות והשתתפות של אנשים עם מוגבלות, מחזקת מערכת ערכים חברתית, ואף את המטרות העסקיות וביניהן הרחבת מעגל הלקוחות ותחושת השייכות הארגונית של העובדים.

אבל האמירה פה רחבה יותר והיא גורסת שלקות היא אינה מגבלה. המגבלה נוצרת בממשק שבין הלקות לבין הסביבה. ככל שאנשים עם מוגבלות ישמיעו בקולם את האתגרים, הצרכים והדרישה למוצרים ושירותים מותאמים עבורם, כך הסביבה העסקית תהיה מודעת, תייצר פתרונות והתאמה ברוח העיצוב המכליל, כך תתחזק החברה, כחברה מקבלת ומכבדת אשר רואה שווה בשווה את חלקיה.

לפנינו עוד דרך ארוכה. בכדי שנוכל לממש מטרה זו, יש לחזק מספר תהליכים: שיתוף צרכני בתהליכי הפיתוח העסקיים באופן משמעותי וקבוע, ליווי מקצועי של גופים מתמחים באתגרי הלקויות, חיזוק של מרחב הצרכנות הדיגיטלי והירתמות של הציבור הרחב להבנה וקידום תפיסת עולם זו. בואו נדליק את האור הזה יחד.

הכותב הוא ערן גל, מנהל תחום הפצת ידע במרכז מגדל אור - יעדים לצפון, העוסק בפיתוח ובמתן שירותים מקצועיים ובהפצת ידע בתחום הקידום התפקודי, התעסוקתי, החברתי והרגשי לטובת אנשים עם לקויות ראייה או עיוורון ובני משפחותיהם.