שמן הזית מהווה מרכיב בסיסי בתזונה הים תיכונית, ועדיין קרוב למחצית מכלל שמן הזית בעולם מיוצר בספרד. המיקום הגאוגרפי והאקלים של ספרד תומכים בגידול זיתים איכותיים, ואכן, ספרד היא מעצמת שמן ואחראית לכ-48% בממוצע מסך הייצוא העולמי של שמן הזית משנת 2018 ועד לשנת 2020, מה שהופך אותה ליצרנית וליצואנית שמן הזית המובילה בעולם.

כמות ייצור שמן הזית בספרד לעונת 2022-2021 עמדה על כ-1.5 מיליון טונות, לשם השוואה בישראל יוצרו 12 אלף טונות בלבד, למרות שגם בישראל מדובר בענף דומיננטי, כאשר שליש משטחי המטעים בישראל הם מטעי זיתים. שטחי זיתים בגידול מסורתי נמצאים לעיתים על קרקעות שאינן מתאימות לגידולים אחרים. הגידול בשיטות אינטנסיביות מאפשר הפחתה של עלויות הייצור אך אינו מתאים לכל השטחים.

בהתאם, ספרד היא מקור אספקה עיקרי ליבוא שמן זית לישראל, אך שנת 2022 הביאה עמה טמפרטורות קיצוניות ומחסור גשמים בספרד מה שהוביל לירידה של כ-55% בייצור שמן הזית הספרדי ל-666 אלף טון בלבד. תנאי מזג האוויר הקיצוניים הם תוצאה של משבר האקלים המשפיעים על יציבות האספקה של שמן זית ומוצרי מזון אחרים ומחירם. לכן, הסתמכות על יבוא שמן זית מספרד יוצרת סיכון לאספקה סדירה לשוק המקומי.

כיצד נוכל להוריד את עלויות שמן הזית בישראל, ולהיטיב עם המגדלים והצרכנים המקומיים? משרד החקלאות מפרסם סקירה חדשה שמטרתה לענות על שאלה זו. הסקירה, שנערכה על ידי החטיבה לכלכלה, מחקר ואסטרטגיה במשרד החקלאות, משווה בין עלויות ייצור שמן הזית בישראל ובספרד לאורך כל שלבי הייצור. ההשוואה בין ספרד וישראל נובע מאופי אקלימי וגאוגרפי דומה יחסית בין המדינות, המהווה מצע אידיאלי לגידול מטעי זיתים. אולם, עלויות ייצור שמן הזית בישראל כפולות מהעלויות בספרד. 

במסגרת הסקירה, נסקרו כלל העלויות בשרשרת האספקה של שמן הזית ונבחן שמן זית שמקורו בשיטת גידול השלחין בישראל לעומת הגידול האינטנסיבי בספרד, וכן את גידול השלחין הצפוף הישראלי לעומת הגידול הסופר אינטנסיבי בספרד. שיטות אלו דומות מבחינת צפיפות העצים ומבחינת סוג ההשקיה של המטע. עלויות הגידול שנבדקו, בין היתר, הן עלות ניהול הקרקע, עלות הדישון, עלות ההדברה, עלות ההשקיה, מיסים, עלות המסיק ועלות בית הבד.

ראשית, הנתונים מלמדים כי ישנה תפוקה שווה של יבול זיתים לדונם וייצור שמן לדונם בישראל ובספרד. אולם, כאמור, עלויות ייצור שמן הזית בישראל כפולות לעומת העלויות בספרד. הפערים הגבוהים בעלויות הייצור נובעים מעלויות המסיק וההשקיה. באשר לעלויות ההשקיה, עלות ההשקיה בישראל גבוהה פי 4(!) בגידול השלחין לעומת הגידול האינטנסיבי שבספרד, ופי 2.5 בגידול השלחין הצפוף בישראל לעומת הגידול הסופר אינטנסיבי. ההבדל במחיר נובע ממחיר המים לחקלאות הגבוה בישראל. באשר לעלויות המסיק, עלות המסיק בישראל גבוהה פי 3.5 בגידול השלחין הישראלי, ופי 2 בגידול השלחין הצפוף לעומת הגידולים הספרדיים. השפעתן של שאר עלויות הגידול שנבדקו על ההבדל במחירים מינורי. 

ממצא נוסף הוא שגם בספרד, גידול הזיתים לשמן הזית אינו רווחי ללא התמיכה הישירה שניתנת לחקלאים באירופה. בשקלול כל שיטות הגידול, העלות הממוצעת לייצור ק"ג שמן זית בספרד גבוהה ב-2.5 שקל מהמחיר הממוצע שניתן למגדל על ק"ג שמן זית. אמנם, תמיכות האיחוד האירופי, העומדות בממוצע על 3.5 שקל על כל ק"ג שמן, מביאות את המגדל הממוצע לרווח של 1 שקל על כל ק"ג שמן. לעומת זאת, בהיעדר תמיכה ישירה למגדל בישראל, המגדל מפסיד 3.5 שקל לק"ג שמן. עוד נמצא כי הפער ברמה הצרכנית מצוי גם בהבדל בפערי השיווק בין ישראל לספרד: הפער בין המחיר למגדל לבין מחיר השוק בישראל הוא 17.5 שקל לק"ג שמן בממוצע, בעוד שבספרד פער השיווק עומד על 4.5 שקל לק"ג.

בספרד המחיר לצרכן כולל מע"מ עומד על כ-15.3 שקל לק"ג שמן זית, ומגדלי הזיתים מפסידים כ-2.5 שקל כשהם לא מקבלים תמיכה ומרוויחים כ-1 שקל על כל ק"ג שמגדלים כשהם מקבלים תמיכה מהמדינה. בישראל, המחיר לצרכן כולל מע"מ עומד על כ-42.7 ש"ח לק"ג ומגדלי הזיתים מפסידים כאמור כ-3.5 שקל לק"ג.

סמנכ"ל מחקר כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, אורי צוק-בר: "שמן זית נחשב כשמן בריא ומומלץ לצריכה, ולאור הפערים בעלויות הייצור בין השמן הספרדי לישראלי, הונהג משטר תמיכות קבוע במגדלים המקומיים, כזה שיחזק את הייצור המקומי ויקטין את התלות בשמן הספרדי, שהתייקר מאוד בספרד ובעולם כולו. בהמשך עבר היבוא לטורקיה, אך גם זה כיום הפך לא רלוונטי עם הודעת טורקיה לסגירת היצוא לישראל ממנה. קיימת חשיבות להמשך ייצור שמן זית בישראל, גם לאור התועלות החיצוניות של מסורת, נוף, שמירת שטחים והבטחת אספקה מייצור מקומי, וגם לאור פגיעות הייצור באירופה לשינויי אקלים". 

עוד מוסיף צוק-בר: "על מנת לחזק את ענף הזיתים יש לבחון לעומק את שיטות הגידול בספרד ואפשרויות להוזיל עלויות ייצור בישראל. עלויות הייצור הנמוכות של שמן זית בספרד ותשלומי תמיכות מאפשרים יבוא של שמן ספרדי לישראל במחירים נמוכים יחסית. לכן, הפחתת מכסי היבוא על שמן זית מגבירה את התחרות מול ספרד. שילוב של מכס יבוא ותמיכה קבועה לחקלאים, תמיכה נוספת לענף הזיתים עבור תועלות חיצוניות, בדיקת איכות ליבוא על מנת למנוע יבוא של שמן שאינו עומד בסטנדרט מינימאלי של האיכות והשקעה במחקר ובפיתוח למציאת פתרונות לפסולת".

עוד ב-

שמן הזית הטוב ביותר: המשק המשפחתי מישראל מקבל כבוד בינלאומי

לכתבה המלאה

מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא: "לאור האתגרים העולמיים, יש לחזק את תעשיית שמן הזית בישראל. שמן הזית הוא אחד המוצרים החשובים בתזונה הישראלית, ולכן המשרד יפעל לחזק ענף חשוב זה ויגבש מדיניות שתכלול השקעה בטכנולוגיות חדשות להוזלת עלויות הייצור והגידול, תמיכה במחקר ופיתוח כדי לשפר את יעילות הזנים ושיטות הגידול וקידום שיתופי פעולה בינלאומיים על מנת להביא לידע וחדשנות מהעולם לישראל. פעולות אלו יאפשרו לישראל לא רק לשפר את יעילות הייצור ולהפחית את עלויות הייצור, אלא גם להבטיח את ביטחון המזון שלה בתחום שמן הזית, אלא גם להפוך לשחקן משמעותי יותר בשוק הגלובלי של שמן הזית"