אומרים שכסף חוסכים בעבודה קשה. יש כאלו שמנסים לקבל אותו באמצעות תביעות סרק נגד מקום העבודה, לאחר שפרשו ממנו בין אם היו מרוצים יותר או פחות. מדובר בשיטה ידועה, שלא מעט עסקים נפגעו ממנה. בניגוד לדעה הרווחת, לפיה בית הדין לעבודה מקבל באופן אוטומטי כל טיעון של העובד, החוק מגן על זכויות העובדים, אבל גם על המעסיקים וכל טענה טעונה הוכחה, וגם הקשר הגיוני לאירוע.

דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בפסק דין שאוזכר לעיל, שם פסק בית הדין האזורי לעבודה בירושלים שפסק עשרות אלפי שקלים פיצויים לטובת עמותה וזאת לאחר שהעובד הגיש נגדה תביעת סרק. בתביעתו נגד העמותה כאמור, דרש המנהל פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, דמי נסיעות, פיצויים לדוגמה, ימי חופשה, דמי הבראה, עוגמת נפש ואפילו העסקה פוגענית בסכום כולל של כ-360 אלף  שקלים. העמותה הגישה כתב הגנה וגם תביעה שכנגד במסגרתו דרשה פיצוי על נזקים שנגרמו לה בעקבות "סחטנות" לטענתה, אי העברת סיסמאות מחשוב וחפיפה וימי מחלה כאשר לא היה באמת חולה.

בית הדין קיבל חלקית את טענותיו של המנהל, בעיקר בקשר לאי סדרים הקשורים לתלושי החברה וחייב אותה להשיב לו 25 אלף שקלים; ואילו בתביעה שכנגד, ביקר בית הדין את התנהלותו הנקמנית של המנהל שנעשתה בחוסר תום לב, ואת תביעתו שרצופה אי דיוקים ופסק כנגדו 76 אלף שקלים פיצוי והחזר הוצאות משפט כשהוא מקבל ימי המחלה, על אף שהם ניתנו כדין מקופת החולים, הם ממצא שלא בתום לב.

עו"ד שירן הורוביץ, מנהלת מחלקת דיני עבודה ממשרד עורכי דין ויינברגר ברטנטל ועו"ד עמיחי ויינברגר מסבירים: "למרות שמעסיק אינו יכול לקבוע שאישור מחלה שניתן כדין אינו תקף, בית הדין לעבודה יכול לקבוע שאישור מחלה של קופת חולים אינו מהימן, בנסיבות המקרה.

עוד ב-

פיצוי של 400,000 שקל בגלל כביש 6: הנהג זכה בתביעה

לכתבה המלאה

התרשמות בית הדין שאכן מדובר באישורי מחלה לא מהימנים כטענת המעסיק לימדה אותו על התנהלות חסרת תום לב של העובד שבגינה נפסק למעסיק פיצוי. כלומר למרות ההגבלות הקיימות בתקנות, בית הדין יוצר פתח למעסיקים לקבל פיצוי מעובד שקיבל דמי מחלה עבור ימים בהם היה כשיר לעבוד, וזאת על בסיס חובתו החוזית לנהוג כלפי המעסיק בתום לב".