ועדת הכספים הזמנית, אישרה היום (שני) את הצעת האישור לפי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, בקשר להשקעת המדינה בחברת דואר ישראל כחלק מהליך הבראה. לאור מצבה הקשה של החברה אשר התבטא בהפסדים כספיים של מאות מיליוני שקלים בשנה ובאתגרים תזרימיים משמעותיים, נחתם בחודש ספטמבר 2022 הסכם מימון להבראת החברה בין מדינת ישראל לבין החברה. מטרת הסכם ההבראה, להעמיד סיוע לחברה לצורך הבראתה, כצעד מקדים לקראת הפרטתה. בהתאם ‏לכך, ‏ביקשה רשות‏ החברות‏ את אישור ועדת הכספים להשקעה בחברה, על סכום של עד 580 מיליון שקל.

עפ"י מסמך הבקשה שהעבירה רשות החברות לוועדה, במסגרת תכנית ההבראה כולה, תממן המדינה פרישה של כ-1,200 משרות, בעלות של כמיליארד שקל, בתמורה למכירת כ-42 נכסי נדל"ן למדינה ששווים מוערך ב-610 מיליון שקל (במהלך הדיון העריכו נציגי הדואר כי השווי העדכני הינו כ-800 מיליון). העלות התקציבית הצפויה של ההסכם כולו, על כלל שלביו, מוערכת בסכום של 1.7 עד 1.9 מיליארד שקל.

במסגרת הבקשה צוין כי הזרמת הכספים וביצוע השינויים בתקציב, נדרשת בדחיפות ממספר טעמים: "ראשית, הצורך המידי בהבראת החברה עקב הקשיים התזרימים בהם נתונה החברה והצורך המידי בייצובה, לרבות הבטחת תשלום שכר עובדי החברה וספקיה בעתיד הקרוב. שנית, למען הבטחת המשך מתן השירותים החיוניים אשר מספקת החברה לאזרחי ישראל, בכל רחבי המדינה ובדגש על צרכי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית. שלישית, בכדי לאפשר מעבר למסלול של צמיחה אשר יאפשר את מיצוי הפוטנציאל העסקי של החברה באמצעות הפרטת החברה שתביא ליציבות ארוכת טווח ושיפור התפעול והשירות. על כן, קיימת נחיצות ודחיפות לאישור השקעת הבעלים, ובכלל זה קבלת אישור ועדת הכספים בעת הזו בתקופה בה מכהנת ממשלת מעבר".

במהלך הדיון הוצג כי הפסדי החברה במגמת גידול על רקע הקיטון בשימוש בדואר המסורתי – קבלת ושליחת מכתבים בסדר גודל של כ-10% בשנה, לצד תחרות גוברת בתחום החבילות, וחווה אובדן בגובה כ-10% בהכנסות השנתיות, מידי שנה, כאשר מהצד שני ישנן הוצאות קשיחות עם כ-5,000 עובדים. כך הוצג כי לחברה בעיות תזרימיות קשות, וקשיים ביכולת שלה להתממן ע"י גורמים חיצוניים, תזרים המזומנים שלה שלילי והחברה הגיעה למצב של חדלות פירעון. נציגי הדואר העריכו כי כל יום במצבו הנוכחי של הדואר, עולה למשלמי המיסים ולמדינה כמיליון שקל.

במהלך הדיון עלו סברות שונות לגבי שווי הנכסים שיועברו למדינה במסגרת המהלך, כאשר מצד רשות החברות, וכן בבקשה שהועברה לוועדה, צוין כי 42 נכסים המועברים למדינה הינם בשווי מעורך של כ-610 מיליון ₪. ממול, הציג מישאל וקנין, יו"ר חבר הדירקטוריון בדואר ישראל השומה האחרונה אינה עדכנית, וכי "הערכה שלנו במסגרת שומות שמתקיימות בימים האלה, שמדובר בכ-800 מיליון שקל". לשאלת יו"ר הוועדה, מדוע יפנה גורם פרטי להשקיע בחברה, השיבו התוכנית לא חפה מסיכונים אבל יש בה סיכוי מאוד גדול, להביא את החברה לדרך חדשה.

מישאל וקנין, יו"ר חבר הדירקטוריון בדואר ישראל: "רוב הנכסים לא יישארו אחרי ההסכם עם המדינה, אך עדיין יש פה נכסים ובהשקעה נכונה של אדם פרטי, יש אפשרות לקחת את החברה הלאה. עוד משקולת שיושבת על החברה הרבה שנים, זו רגולציה ארכאית שלא מתאימה, החברה מחויבת לתעריפים הפסדים תמורת שירותים".

ח"כ מיכאל ביטון: "החברה הייתה בריקבון תפקודי, לא עמד לנגד עיניה להיות מופת תפקודי והתייעלות כלכלית. זה הבעיות הפנימיות, הצד החיצוני שאין מכתבים, ושלא יהיו, ושיש גם תחרות, חברות יודעות לעשות דיוור ישיר עם הדואר ובלי הדואר. אין ספק שהממשלה צריכה להשקיע, כי אין מי שיציל את הדואר, נצטרך לשים תחנות כל 3 חודשים ושתראו לנו הבראה והתייעלות, שלא נשים מאות מיליונים אם לא תעשו את מה שצריך".

במהלך הדיון עלו גם שאלות רבות לעניין סגירת סניפי הדואר כאשר לדברי מנכ"ל הדואר נסגרו השנה 60 סניפים, ושאלות לגבי פגיעה באוכלוסיות מוחלשות שאינן משתמשות באמצעים מתקדמים, ועדיין נשענות על שירותי הדואר המסורתי, והן על סניפי בנק הדואר בהתנהלות כלכלית. לצד הביקורת, קראו חברי כנסת לתת קרדיט ליכולת מנכ"ל הדואר הנכנס, דוד לרון, להביא לפתרונות: נציגי הדואר ציינו כי עיכוב האישור עלול להביא לפגיעה בתשלום המשכורות לעובדי הדואר, שעה שאלה משולמות ב-9 לחודש, וכן לאי וודאות בקרב אלפי עובדים שאמורים לסיים את עבודתם, והכספים ממנים את הליך פרישתם.

ח"כ גפני: "זה חייב לבוא לוועדה, אי אפשר לעשות הפרטה בלי זה".
עו"ד שלומית ארליך מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה: "סעיף 59 ב', לחוק החברות הממשלתיות מתייחס לזה - שמדובר בהפרטה צריך לבוא לקבל את אישור הוועדה, ועדת שרים רשאית לקבל החלטה על הפרטה, להבנתי מדובר בהליך חדש עליו החליטה הממשלה, לכן הם צריכים להגיע לקבל אישור". מישאל וקנין, יו"ר חבר הדירקטוריון הוסיף על רקע הדברים: "לגבי העובדים, מאז שנכנסנו לחברה מצבת העובדים בירידה – היום 4,900 עובדים, מספר הסמנכ"לים נחתך בכ-50 אחוז, היום יש בה 8 סה"כ. נכון שהיו גם מינויים לא ראויים שמצאו עצמם בדואר במהלך השנים, כולל גם חברי הנהלה שמונו מסיבות שאינן טובת החברה וטובת הציבור".

"אנחנו 8 חודשים בחברה, אין 9 בחודש בו אנחנו לא יודעים אם יהיו משכורות לעובדים, שמדברים על עוד דיונים, קחו את זה בחשבון, לחברה אין כסף לשלם את זה. נכון לעכשיו אין לנו כסף, תסכלו  גם על עובדי דואר ישראל. הגענו לקצה הגבול של מסגרות האשראי בבנקים". עוד הוסיף וקנין שציין כי תאריך ההפרטה צפוי לסוף 2023: "החברה מפסידה מיליון ₪ ביום. התוכנית הזו מניחה שההפרטה של החברה תתבצע במהירות, כי יש הרבה מאוד השקעות שהחברה נדרשת להם, את אלה יעשה אדם פרטי שיראה את הפוטנציאל בחברה. אם יהיה עיכוב בהפרטה נצטרך לחזור ולבקש עוד כסף. יש לזכור, שחברת דואר ישראל היא היחידה שבידי מש התקשורת והיא ממשלתית, בשונה מבזק ודומות.

דוד לרון, מנכ"ל הדואר: "לצד המשכורות, אין לנו גם כסף לשלם לספקים, מי שמשאיר את החברה חיה. העובדים שיותר משנה חיים מחודש לחודש בחוסר ודאות מי יישאר ומי ילך, מאוד מתקשים לתת שירות, שלא לדבר על השקעות שנדרשות להחזקת תשתיות בסיסיות, אנשים מחכים יותר בתור כי קשה לחדש מערכות, המחשבים נתקעים או עובדים לאט יותר. ההפסדים נצברים, את השנה הזו נסיים בהפסד של כ-270 מיליון ₪, השנה הבאה צפויה להסתיים עם כ-300 מיליון ₪ הפסד. לא רק 5000 עובדים מבקשים לראות מה קורה. אנחנו מנהלים קווי אשראי על קרעי תרנגולת, כי הבנקים נתנו אמון בתוכנית ההבראה, ברגע אחד, בהעדר החלטה, הבנקים יכולים למשוך לנו את השטיח מתחת לחברה".

עוד ב-

מתחדשים: דואר ישראל בשני מינויים חדשים

לכתבה המלאה

כך ביקשו חברי הוועדה כי יוצגו בפניהם רשימה של 42 נכסים שיועברו למדינה במסגרת המהלך, שווים של הנכסים, כללי סגירת סניפים וכל הנלווה לנושא, מתווה סגירה צפוי, תאריכים ברורים של הליך ההפרטה, מספרי עובדים פרשו ונקלטו, אפיונם, דוחות הכנסות והוצאות, ותוכניות בקרה לגבי יישום ההליך. "אתם הולכים לעשות עבודה רצינית, נעקוב אחרי זה ונפקח, כולל קיום דיון מעקב בעוד מספר חודשים.  אם חס וחלילה עובדים יפגעו, כעת זה בידיים שלכם, אם תביאו את הנתונים שביקשנו היום, מחר נאשר את ההעברה. רק בגלל העובדים ודבריכם שאתם הולכים לעבודה נכונה, אישרנו את הבקשה" סיכם יו"ר הוועדה.