קריירה ולימודים

מהפכה בתיקי חדלות הפרעון: מה ירוויחו החייבים?

ועדת החוקה אישרה את תיקון התקנות לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שיאפשר את הפעלת החוק. לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב, שופר מעמד החייב ויכולתו לקחת חלק בשלבים שונים של התהליך; בין היתר הובהרו וחודדו זכויותיו של החייב בהליך הבירור הכלכלי וכן ניתן לו מעמד בדיון קביעת שכר הטרחה של הנאמן
מערכת ice | 
בית משפט (צילום Magma Images)
תיקון התקנות לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שיאפשר את הפעלת החוק, אושרו היום (שלישי) על ידי ועדת החוקה בכנסת. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מסדיר את מכלול דיני חדלות פירעון של תאגידים ושל יחידים. החוק נכנס לתוקפו בספטמבר 2019, אז התקין שר המשפטים תקנות שקבעו הסדרים הכרחיים לכניסת החוק לתוקף.
עם זאת, לא ניתן היה להשלים את התקנות הדרושות את אישור ועדת החוקה. לכן, בתקנות אלו מוצע לקבוע הסדרים בנושאים שונים הנחוצים להפעלת החוק, ובהם הוראות ביחס להגשת בקשה להסדר חוב; הוראות לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי והסדרי חוב בידי אסיפות הסוג; סדרי העבודה של אסיפת הנושים; אופן ניהול הבירור בידי הנאמן; וסדרי הדין בקביעת שכר הנאמן מקופת הנשייה בהליכי חדלות פירעון של יחידים.

הוועדה הקדישה חלק ניכר מדיוניה להבטחת מעמדו של היחיד ובשמירה על כבודו בתהליך. לצד זאת הקדישה הוועדה גם זמן לא מועט בהסדרים הנוגעים לשכר הנאמן בהליכי חדלות פירעון של יחידים. הוועדה טייבה את הפרוצדורה לקביעת שכר הנאמן וכן דאגה לקיומו של שכר בסיסי גם בהעדר כספים בקופת הנשייה. לעומת זאת התקנות שאושרו גם מבהירות כי הממונה יוכל להמליץ על הפחתת שכר, כאשר התקנות הנוכחיות מביאות לתוצאת שכר גבוהה מהסביר, בין היתר בהתייחס להיקף העבודה שנדרשה בקשה להפחית את השכר - תוגש לבימ"ש. עוד דנה הוועדה, בצורך לשפר את ההסדרים הנוגעים למינוי מנהל הסדר. חלק מהתיקונים הופנמו בתקנות וחלקם הופנו למשרד המשפטים לבחינת המשך. 
תומר רבינוביץ', מנכ"ל דף חדש: "יש מעט מאוד הסדרים היום- לעומת 22,000 הליכים שנפתחו ב-2020 יש 400 הליכי הסדר שנפתחו. עלויות ההליך גבוהות מאוד – הסדר עולה במקרה הטוב כפול ממה שצריך לשלם לחדלות פירעון. שכר הטרחה הוא חסם מאוד גבוה. יש מספר נושאים שלא הוסדרו בתקנות ובהם- תשלומים שיחיד צריך לשלם תוך כדי תקופת ההסדר- היום כחלק מהתגובה הסטנדרטית נקבע צו תשלומים כשאין לכך סמכות בתקנות או בחוק. בפועל נדרשים תשלומים גבוהים. כמו כן, לגבי עיכוב הליכים- אם רוצים לעודד הסדרים חייבים לאפשר לבימ"ש לעכב הליכים תוך כדי. כיום מנהלים הסדר ותוך כדי חשופים לעיקולים ותביעות". 
עו"ד אביטל בגין מהסיוע המשפטי, ערכה בדיקה לבקשת מ"מ היו"ר ח"כ סעדי בנוגע לעיכוב הליכים: "מספר התיקים אצלנו של הסדרים יחסית קטן, אך היו בעיות בעיכוב הליכים. אני מסכימה עם הממונה שהמקום לבחון את השינויים הוא בתיקון חקיקה שיגיע בעיגון הוראת השעה". 
מ"מ היו"ר ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) סיכם את הדיון: "הנתון של 400 תיקים מתוך 22,000 מעורר הרבה מחשבות שכן כולנו רוצים לעודד הגעה להסדרי חוב. אם יש בעיה בשכ"ט וצריך להוריד, אנחנו לא נרתעים מכך. מצד שני צריך לתגמל את מי שעובד ומשקיע שעות. לקראת הארכת הוראת השעה נעלה את הסוגיה החשובה של עיכוב ההליכים כשמובן מאליו שמי שמגיש הסדר חוב וצו תשלומים צריך לתת לו עיכוב הליכים. כמי שהוביל את חקיקת החוק בוועדת החוקה, אני שמח להצביע על התקנות כשההערות של הארגונים נופלות על אוזניים קשובות והגענו לנוסח מוסכם".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה