קריירה ולימודים
בינה וקוץ בה: השגיאה של משרד החינוך ומדוע אין תחליף למורה?
תכנית 'בינה מלאכותית לכל' של משרד החינוך שואפת לקדם חדשנות ולצמצם פערי ידע, אך טומנת בחובה כמה סכנות לדמות המורה כמנטור משמעותי בחיי התלמידים. מערכת חינוך שמוותרת על קידום ופיתוח של מרכיבי "בינה אנושית" לטובת הבינה המלאכותית מאבדת את היסודות שעליהם היא נשענת

בזמן שבעולם מתמודדים עם ההשפעות הטכנולוגיות שפרצו לחיינו בשנים האחרונות כמעט בכל תחום, מערכת החינוך הישראלית ניצבת בפני שתי דילמות מרכזיות: כיצד לאזן בין הקדמה הטכנולוגית בתהליכי הלמידה לבין ערכי היסוד של החינוך? ואילו מחירים אנחנו עלולים לשלם במרוץ המזדחל לגישור על הפער בינינו לבין שאר מדינות העולם בכל הקשור להטמעה ושימוש בכלי בינה מלאכותית?
משרד החינוך הכריז בימים אלה על שנת 2025 כשנת הבינה המלאכותית, שייעודה להכין את ילדי ישראל טוב יותר לתמורות הטכנולוגיות ולסגל בהם כלים חדשניים במציאות הדיגיטלית שמשתנה ללא היכר. השבוע השיק המשרד יוזמה שאפתנית תחת הכותרת "בינה מלאכותית לכל" לשילוב יישומי בינה מלאכותית במערכת החינוך במטרה "לחולל שינוי בהוראה, בלמידה ובניהול החינוכי". על פניו, מדובר בצעד מבורך שנועד להכין את התלמידים לעולם טכנולוגי מתפתח ולאתגרי העתיד בתחום שחווה שינויים באופן תזזיתי. הרעיון להטמיע במורים ארגז כלים מתקדמים ולתלמידים גישה מותאמת אישית נשמע נכון, אך מבט מעמיק יותר על התוכנית מגלה שייתכן והיא דווקא מסיטה את מערכת החינוך מייעודה האמיתי והעיקרי – חינוך.
כחלק מהמהלך גייס המשרד אלפי "מנטורים" מהטופ של תעשיית ההייטק הישראלית בחברות כמו גוגל, מייקרוסופט, אינטל ועוד, שיעניקו תמיכה בבתי הספר ויכשירו צוותי הוראה להכרות ומפגש עם כלי AI. אין ספק, מדובר בחוד החנית של אומת הסטארט-אפ כחול לבן. עם זאת, חשוב מאוד שההתמקדות בבינה מלאכותית לא תגיע על חשבון הצורך ההולך וגובר של ילדינו במה שאני מכנה "בינה אנושית", עליה מושתת דמות המורה כמנטור לחיים.

צילום: לירון מולדובן
רבים תמהים למשל, מדוע מבוגרים יכולים להחזיק ברשותם סמארטפון ולהשתמש תדיר ביישומונים כמו וואטסאפ ו-וויז, אך יעדיפו להתקשר לקופת החולים לקביעת תור או לבצע העברה כספית באמצעות פקיד הבנק על פני שימוש בפרוצדורה טכנולוגית פשוטה וקלה. אפשר לתלות את הסיבות לכך בשמרנות או הרגלים שקשה לשנות, אלא שעדיין עבור אנשים רבים חלק מהותי בחיכוך עם הזולת נובע מהצורך באינטראקציה בסיסית, בשיח, מגע ומשוב אנושי. הדבר דומה גם בצרכיו של ילד, בפרט כשמדובר בדינמיקה יום-יומית עם מי שאליו עיניו נשואות כדמות משפיעה ודומיננטית בחייו. אם נחשוב על המורים שהותירו בנו חותם במרוצת החיים, ודאי ניזכר במי שנגעו בנו רגשית, השפיעו עלינו במידותיהם ונטעו בנו ערכים. בתרמיל עמם יוצאים ילד או נערה ממערכת החינוך נמצאים לבטח יותר ערכים ותכונות אישיות, לטוב או למוטב, שאותם הם ספגו ממוריהם מאשר מתודות מפותחות וטכניקות למידה.
תפישת המורה כדמות משפיעה בחייו של הילד ולא כגורם שמקנה רק ידע מספרים ומצגות רחוקה מלהיות רעיון חדש, בוודאי עבור ה"בומרים" שביננו, אלא שבשנים האחרונות הוא נדחק לקרן זווית בעשייה החינוכית בבתי הספר. באקדמית שאנן הורדנו את הצורך הקמאי של הדור הנוכחי במורים כדמויות מובילות, קשובות ומכילות לכדי פסים מעשיים בבסיס הכשרת המורות, המורים והגננות. משנת ה"מורנטור", כחזון חינוכי סדור, נולדה כדי לשים את צרכיו הבסיסיים של התלמיד בראש סדר העדיפויות ולהשיב לשיח החינוכי את ההוראה בגובה העיניים. גישה זו שמה את דגש על הצמחת דמויות חינוכיות מעוררות השראה, שמסוגלות לזהות את הצרכים הייחודיים של כל תלמיד ולסייע לו למצוא את דרכו. האם כלי AI שאמורים על פי היוזמה לשמש כ"מנטורים וירטואליים", יכולה למלא את החלל שמחנך עם בינה אנושית ממלא?
מעבר למסר הבעייתי שבחרו קברניטי מערכת החינוך להציב כגולת הכותרת לשנה זו, בייחוד על רקע רכבת ההרים המטלטלת שחווים ילדי 'הפוסט-קורונה' בצל המלחמה המתמשכת והשסע החברתי שקדם לה, שילוב מוגבר מדי של כלי בינה מלאכותית בחינוך יביא לאורך זמן מספר בעיות עומק. כלים טכנולוגיים, מתקדמים ככל שיהיו, אינם מסוגלים להקשיב, להבין רגש או לשמש כמודלינג. אי זמינות של תכונות אלו עלול להעמיק את הפגיעה בקשר האישי בין המורה לתלמיד. שיחות העידוד וההכוונה משמעותיות ובעלות ערך חינוכי לאין שיעור על פני היכרות עם צ'אט חדש או הבנה מה עומד מאחורי האלגוריתם של למידת מכונה. בנוסף, מערכת שבוחרת לשים במרכז מצוינות טכנולוגית על פני מצוינות חינוכית, אינה מעודדת יצירתיות, פוגמת בפיתוח יכולת ניתוח עצמאית וחשיבה ביקורתית. הדבר יגביר את השחיקה במעמד המורה ויהפוך אותו למקצוע טכני וקר כמי שמתווך בין הכלים לתלמידים.
יוזמת "בינה מלאכותית לכל" מציבה סימן שאלה בנוגע לאיזו מערכת חינוך אנחנו רוצים עבור ילדינו. האם מערכת שבה הטכנולוגיה משרתת את התלמיד, או כזו שמתעדפת סגירת פערים במרוץ הקדמה הטכנולוגית על פני הקצת משאבים להצמחת המטען הערכי שהתלמיד יוצא ממנה. תלמידים זקוקים לדמות שמאמינה בהם, מתווה דרך ונמצאת שם ברגעי משבר והצלחה כאחד. חדשנות טכנולוגית בחינוך היא צורך מחויב המציאות אך שביל הזהב יהיה ביצירת איזון נכון בינה לבין הוראה מסורתית שפוגשת את התלמיד ללא פילטרים ומתווכים. יש לשלב את הבינה המלאכותית באופן שמעצים את תפקיד המחנך ולא מאיים עליו או חלילה מייתר אותו.
עוד ב-
הכותב: פרופ' אבי לוי הוא נשיא האקדמית שאנן בחיפה – מכללה להכשרת מורים
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.מענייןמוישי 01/2025/26הגב לתגובה זו0 0תמיד השילוב בין השניים הוא הנכון. כתבה מעניינת. אני מחזק את דברי הפרופ׳ שגם למידה מסורתית חשובה לא פחות מכל הקידמה.סגור