הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי קיימה אתמול (שני) דיון בנושא משבר הגרעון במוסד לביטוח לאומי. הדיון עסק בתחזיות קודרות לגבי התרוקנות קופת הביטוח הלאומי, תוך בחינת הגורמים לכך והצעות לפתרון. לדברי עו"ד שלומי מור, משנה ליועמ"ש הביטוח לאומי סיום החיסכון צפוי בשנת 2026.

בדיון אמר נציג משרד מבקר המדינה כי משנת 2012 עת הניחה מסקנות הוועדה לבחינת דרכים לשמירה על האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי בטווח הארוך את המלצותיה ועד עתה טרם יושמו המלצותיה.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי אמר בדיון: "משבר הגרעון בביטוח לאומי הוא איום קיומי על עתיד הדור הבא. שוב ושוב הציבור שומע על תחזיות איוב המדברות על קטסטרופה כלכלית: ביוני 2023 דובר כי קופת הביטוח הלאומי תתרוקן בשנת 2044, ובחודש שעבר התבשרנו כי זה יקרה מוקדם יותר. הגיע הזמן לפעול! הדו"ח שלפנינו אינו כולל את השפעות המלחמה שסביר שרק החמירו את מצבו של הביטוח לאומי. מאידך, שמענו לא פעם גם כאן בדיוני הוועדה את משרד האוצר מדגיש כי הביטוח הלאומי פועל על פי חוק, ולכן אם יהיה צורך התחייבויותיו יכוסו מתקציב המדינה . בפועל היום יתרות הביטוח הלאומי תורמות 20 מיליארד שקל לתקציב. ב- 2036 צפוי שהתחייבויות הביטוח הלאומי ייצרו גרעון של 40 מיליארד שקל, כלומר מדובר באותה שנה בבור של 60 מיליארד שקל. 

עו"ד שלומי מור, משנה ליועמ"ש המוסד לביטוח לאומי: "דמי הביטוח הלאומי אינם מס, אלא ביטוח עצמי. יש לנו 3 מקורות הכנסה: דמי ביטוח, הקצבות המדינה וחסכונות. בשנת הקורונה ההוצאות היו גדולות יותר באופן דרמטי, ובשנת 2023 בגרעון תזרימי של 0.18 מיליארד שקל. בשנת 2023 נהיה 18 מיליארד שקל של תשלומים שיותר גבוהים מהתגמולים שלהם. אנו מתרבים מאוד לנקודה שהסכום שנחסך יסתיים, ואז בנקודת הזמן הזו נגיע למצב שהיכולת שלנו לשלם עפ"י התחייבותנו עומדת בסימן שאלה. הצפי הוא שיהיה איפוס בשנת 2026, ותמשיך הירידה. הביטוח הלאומי ימשיך לשלם עפ"י חוק לפי צורכי האוכלוסייה, ועם זאת פרסמנו דוח שנועד להרים דגל אדום. כלומר בהתנהלות הכספית היום אנו הולכים למצב שכל החיסכון שחסכנו הולך להסתיים. אנו רואים רק הגדלה של האוכלוסיות החלשות: נכים, ניצולי שואה ועוד. המדינה מבינה את הצרכים הסוציאליים ויש לזה עלויות."

ברוך מוטי פרנקל, אקטואר הביטוח הלאומי הוסיף: "יש לנו מודל אקטוארי ואנו עושים תחזית של כל התגמולים, הכסף שהביטוח הלאומי מקבל, ומצד שני כל ההוצאות – הקצבאות למיניהם. עפ"י מודל יש כל מיני הנחות כלכליות, התוצאות מדאיגות ואנו מקווים שנהיה חלק מהוועדה שתוקם. אנו נבחן את הפתרונות שיעלו. יש לנו מודל משוכלל, ואנו יכולים לקחת את הפתרונות ולבחון מה האפשרות נותנת מבחינת הדחיה של שנת איפוס. המדינה אינה בודדת בבעיה הזו, היא מתקיימת במדינות רבות בעולם (אנגליה, ארה"ב), כי יש משהו טוב שקורה בעולם וזה גם מייצר אתגר – התבגרות האוכלוסייה. תוחלת החיים עולה וצריך לשלם לטווח ארוך יותר את קצבאות הזקנה, הסיעוד והשארים, מצד שני יש ירידה בילודה. בכל פעם יש שינוי בחוק שמגדיל את ההוצאות או מקטין את ההכנסות, ראוי שתהיה בחינה אקטוארית."

עוד ב-

ביטוח לאומי מחלק מענקים מ-310 עד 624 שקל: מי הזכאים?

לכתבה המלאה

שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים: "למרות הגירעונות הקשים, רבים מהגמלאים אינם מצליחים להתקיים בשל השחיקה של הקצבאות. מחצית מהגמלאים נמצאים במצב של חוסר יכולת להתקיים ותת-תזונה. יש לדרוש ממשרד האוצר ומביטוח לאומי ליקיים דיונים מעמיקים כדי למצוא פתרונות ושהכספים שנמצאים בביטוח הלאומי מושקעים בצורה נכונה".