רכב
המכרז באיילון יוצא לדרך: מי יטיל את אגרות הגודש?
התוכנית השאפתנית תצא בקרוב למכרז שייקבע מי תפעיל את פרויקט אגרות הגודש בגוש דן, שצפוי לצאת לדרך בשנת 2025
כשנה לאחר שפורסמה לראשונה, המכרז על הפעלת תוכנית "אגרות הגודש" של נתיבי איילון, יוצא לדרך. החברה הודיעה היום (ראשון) כי היא פונה לחברות ישראליות ובינלאומיות שמעוניינות להפעיל את תוכנית הענק של משרדי האוצר והתחבורה.
המכרז עצמו מוערך במאות מיליוני שקלים, ועל החברה שתזכה, לספק ולהתקין את כל הציוד הנדרש כדי להפוך את נתיבי איילון לכבישי אגרה מיוחדים. בין היתר החברה תהיה אחראית על התקנת המצלמות לזיהוי לוחיות הרישוי, חיוב הנהגים על פי ה"טבעת" שהם נכנסו אליה, וחישוב גובה המס.
מי שתגבה את אותו תשלום היא כמובן רשות המיסים. נתיבי איילון והחברה הזוכה ישמשו כזרוע שלהם לגביית הכספים. החברה שתזכה במכרז תפעיל את פרויקט אגרות הגודש במשך 12 שנים, החל ממרץ 2025, התאריך שייעדו לתחילת התוכנית. כמו כן, תינתן אופציה ל-2 תקופות נוספות של 3 שנים כל אחת.
כמובן שמי שיממן את התוכנית הממשלתית זוהי המדינה, שתעניק לחברה 150 מיליון שקל עבור הקמת המערך. עלות ההפעלה תקבע במסגרת הצעות המחיר במכרז.
נזכיר כי בשנת 2021, נכללה בהצעת חוק ההסדרים תוכנית להטיל אגרת גודש בגוש דן. עמדת משרד האוצר היא כי יש להנהיג אגרת גודש. מבנה אגרת הגודש המוצע הוא כזה שהמחיר המקסימלי בו הוא של כ-38 שקלים ביום, ומחירי הנסיעה יקבעו על-פי מודל של שלוש טבעות (מרחקים) ממרכז תל אביב. החזון של משרד האוצר הוא שבהמשך מחיר הנסיעה על הכביש יושפע מהנסועה (קילומטראז') ושעת הנסיעה על ידי מכשיר ניטור ואיכון רציף שיותקן ברכב.
עוד מוסבר בהצעת האוצר כי יש לעדכן את מנגנון המיסוי, על-מנת למנוע מצב שהעלות של הנסיעה אינה נזקפת על חשבון העובד, וזה אינו מפנים את עלות השימוש בכביש. תופעה זו קורית משום שנכון להיום, העלות של התשלום על נסיעה בנתיב המהיר בכביש 1 אינה ממוסה כהכנסה של העובד, ועל-כן עובדים רבים נהנים מהטבה זו בכבישי אגרה וב"נתיב המהיר" על-חשבון המעסיק, ואינם מפנימים את העלות האמיתית של הנסיעה בו. ברם, התפיסה אינה שהמעסיק אינו שחקן רלוונטי, שכן בהפנמתו את עלות אגרת הגודש אף הוא עשוי לדרוש מן העובד לשנות את שעות הגעתו למשרד. הבעיה נוצרת כאשר תשלום לעובד באמצעות תשלום אגרת גודש זול יותר למעסיק מלשלם לעובד שכר עבודה.
נזכיר כי בשנת 2021, נכללה בהצעת חוק ההסדרים תוכנית להטיל אגרת גודש בגוש דן. עמדת משרד האוצר היא כי יש להנהיג אגרת גודש. מבנה אגרת הגודש המוצע הוא כזה שהמחיר המקסימלי בו הוא של כ-38 שקלים ביום, ומחירי הנסיעה יקבעו על-פי מודל של שלוש טבעות (מרחקים) ממרכז תל אביב. החזון של משרד האוצר הוא שבהמשך מחיר הנסיעה על הכביש יושפע מהנסועה (קילומטראז') ושעת הנסיעה על ידי מכשיר ניטור ואיכון רציף שיותקן ברכב.
עוד מוסבר בהצעת האוצר כי יש לעדכן את מנגנון המיסוי, על-מנת למנוע מצב שהעלות של הנסיעה אינה נזקפת על חשבון העובד, וזה אינו מפנים את עלות השימוש בכביש. תופעה זו קורית משום שנכון להיום, העלות של התשלום על נסיעה בנתיב המהיר בכביש 1 אינה ממוסה כהכנסה של העובד, ועל-כן עובדים רבים נהנים מהטבה זו בכבישי אגרה וב"נתיב המהיר" על-חשבון המעסיק, ואינם מפנימים את העלות האמיתית של הנסיעה בו. ברם, התפיסה אינה שהמעסיק אינו שחקן רלוונטי, שכן בהפנמתו את עלות אגרת הגודש אף הוא עשוי לדרוש מן העובד לשנות את שעות הגעתו למשרד. הבעיה נוצרת כאשר תשלום לעובד באמצעות תשלום אגרת גודש זול יותר למעסיק מלשלם לעובד שכר עבודה.
עוד ב-
נקבע שכל הכבישים שמובילים לערי המטרופולין יחולקו משנת 2025 ל-3 טבעות, שבמרכזן אזורי התעסוקה בעיר תל אביב. גביית המס תשתנה כך שבשעות הבוקר ישלם מי שיחצה את הטבעות לכיוון המרכז ובשעות אחר הצהריים והערב ישלם מי שייסע אל מחוץ למטרופולין. בסך הכול, מי שיסע לתל אביב בשעות העומס ויצא ממנה בשעות העומס, כלומר יחצה את כל 3 הטבעות, ישלם 37.5 שקלים ביום רק כאגרה. חלק המאגרה הוגדר מראש לצורך פיתוח תחבורה ציבורית. זאת בנוסף להשקעות אחרות בתחבורה זו.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה