רכב

מנכ"ל אור ירוק: "לא הייתה שנה קטלנית ומדממת בכבישים כמו שנת 2024"

עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק אומר בריאיון ל-ice: "נתוני 2024 בהשוואה לשנים אחורה מדאיגים. אנחנו מזהים שיא שלילי בהרוגים, שיא של כמעט 20 שנים. כלומר לא הייתה שנה קטלנית ומדממת כל כך כמו השנה"
דוד זולדן | 
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק (צילום עמותת אור ירוק, shutterstock)
שיא של עשור בתאונות הדרכים הקטלניות, כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס. שנת 2024 ממשיכה את קודמתה והשינוי המיוחל לא נראה באופק. עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק אומר בריאיון ל-ice: "המדינה מקצצת ובדברים הבסיסיים של המאבק בקטל בדרכים – יש מחסור גדול בניידות משטרה ושוטרים. במשרד התחבורה צמצמו את הכסף שמועבר בכל שנה לטיפול בקטעי כבישים אדומים וצמתים מסוכנים. מצעי בטיחות ומערכות בטיחות הם חשובים וטובים אבל לא יכולים להחליף את ערכי הליבה של הבטיחות בדרכים, אין תחליף להמצאות ניידת משטרה בכביש".
לצערנו שוב נרשמה עלייה במספר ההרוגים בכבישים. האם הטכנולוגיה המתקדמת אינה מסייעת להפחתת התאונות והיכן נחוץ להשקיע מאמץ עליון כדי להפחית את מספר ההרוגים?
"211 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים מתחילת שנת 2024 לעומת 173 בני אדם שנהרגו בתאונות דרכים בתאריך המקביל בשנת 2024 – עליה של 22%. כשאנחנו בוחנים את נתוני 2024 בהשוואה לשנים אחורה אז אנחנו מזהים שיא שלילי בהרוגים, שיא של כמעט 20 שנים. כלומר לא הייתה שנה קטלנית ומדממת כל כך כמו שנת 2024 עד כה, כמעט 20 שנים אחורה".
מה הגורם לעלייה החדה?
"אנחנו מזהים עליה חדה בהיפגעותם של רוכבי האופנועים והקטנועים, עליה חדה בהיפגעות הולכי הרגל ורוכבי הקורקינטים כמו גם הנהגים הצעירים ואזרחי החברה הערבית. בכל התחומים הללו אנחנו מזהים מספרים שלא ראינו כמעט שני עשורים. המשמעות היא שלא רק שאנחנו לא מצליחים להוריד את מספר התאונות וההרוגים אלא הולכים לאחור ונמצאים במגמה מאוד שלילית ומסוכנת. לפני שני עשורים מדינת ישראל הייתה במגמה חיובית של ירידה בהרוגים שהגיעה לשיאה בשנת 2012 כשלראשונה ירדנו מתחת ל-300 הרוגים".
ייתכן שהמאבק בקטל בדרכים ניצב בסדר עדיפות נמוך ולא משקיעים בו מספיק משאבים?
"השנה אנחנו בקצב של יותר מ-400 הרוגים – נתון שלא היה מאז 2008. הטכנולוגיה מתקדמת במהירות אדירה והיא מסייעת ומונעת תאונות דרכים ומפחיתה מחומרת הפגיעה, אבל המדינה מקצצת ובדברים הבסיסיים של המאבק בקטל בדרכים – יש מחסור גדול בניידות משטרה ושוטרים. במשרד התחבורה צמצמו את הכסף שמועבר בכל שנה לטיפול בקטעי כבישים אדומים וצמתים מסוכנים. הכסף לרלב"ד יורד בכל שנה וכך התקציבים לחינוך לתעבורה ולטיפול באוכלוסיות בסיכון. אמצעי בטיחות ומערכות בטיחות הם חשובים וטובים אבל לא יכולים להחליף את ערכי הליבה של הבטיחות בדרכים, אין תחליף להמצאות ניידת משטרה בכביש".
היכן המעורבות של משרד התחבורה בפרויקט הלאומי? 
"המדינה חייבת לשים בראש סדר העדיפויות את הצלת החיים. מדינות שיישמו תכנית לאומית רב שנתית והעניקו לה את התקציב המתאים קצרו את הפירות והצליחו לצמצם את ההרוגים. תאונות הדרכים הן לא גורל משמים אלא מאבק ארוך וקשה אך כזה שהוא אפשרי ונושא עמו פירות הצלחה מספקים וחשובים. על שולחנה של שרת התחבורה והבטיחות בדכים מונחת תכנית לאומית רב שנתית שאפתנית וטובה אשר מבקשת להפחית את ההרוגים בתאונות דרכים בשיעור של 50% בשנים הבאות. אישור התכנית והעברת התקציב הנדרש תהווה מפת דרכים לכל הגורמים האחראים על הבטיחות בדרכים בישראל. כולם יפעלו לאורה וזו הדרך להיפוך המגמה והצלת החיים".
אתה מכוון את ההשקעה לשכבת הצעירים שמעורבים הרבה יותר בתאונות? 
"השנה היא קטלנית במיוחד בקרב נהגים צעירים, עוד לא סיימנו את החציון הראשון של השנה ואנחנו כבר כמעט באותם מספרים של כל שנת 2023. אני מצפה שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יכנסו דיון רציני ויחזקו את הבטיחות בקרב הצעירים וזה כולל חיזוק תהליך הכשרת הנהג שמתחיל כבר בבית הספר. עבדנו קשה מאוד במשך שנים כדי להביא למצב בו תהיה בחינת גמר בחינוך לתעבורה לתלמידי כיתה י' וציון מעל 80 יהווה תחליף למבחן התאורה. הרעיון הוא שהתלמידים ילמדו לכל אורך השנה ולא רק למבחן עצמו. זה נותן להם תמריץ חיובי להגיע לשיעורים, ללמוד ולהצליח בבחינה".
אתה מודאג מהקיצוץ?
"הקיצוץ הזה של כמה מיליוני שקלים בודדים עלול לסגור את התוכנית ולהביא למצב בו לא ילמדו חינוך לתעבורה בשנה הבאה. זה שפל חסר תקדים. בכיה לדורות שעלולה לעלות בחיי אדם. איך אנחנו רוצים לייצר נהגים טובים יותר אם אנחנו לא מחנכים ומלמדים אותם? סדר העדיפות חייב להשתנות. מדובר על חמישה מיליוני שקלים בלבד. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ושר החינוך חייבים להסדיר את העניין הזה ולמצוא פתרונות כי מדובר בחיי אדם. אני מאוד מקווה שמישהו שם יתעשת ויתעורר וימצא הסכום הפעוט הזה כדי למנוע את הקיצוץ המסתמן".
 
באילו מגזרים תרבות הנהיגה נחשבת למדאיגה ומסוכנת והאם נרשם שינוי במגמה ולאיזה כיוון?
"תרבות הנהיגה בישראל איננה שונה ומשתנה ממגזר למגזר. גם בעולם אין הבדל בין הנהגים עצמם אלא זו תוצאה של התנאים וההתייחסות של המדינה. כשהנהג הישראלי לא רואה כמעט משטרה בכביש אפקט ההרתעה נפגע והא לא חושש לבצע עבירות תנועה כי הוא יודע שהסיכון שהמשטרה תתפוס אותו הוא קטן. במקומות שבהם אין נוכחות משטרתית נהגים מרשים לעצמם לעבור על החוק ולנהוג בבריונות. אנחנו מכירים את תמונת המצב בחברה הערבית והיא תולדה של הזנחה רבת שנים".
אולי מדובר בתופעה חברתית ועל תרבות נהיגה והשאלה ולהילחם בתופעות חברתיות זה לא דבר חסר סיכוי?   
האזרחים הערבים מהווים 21% מהאוכלוסייה אבל נהרגים בתאונות דרכים בשיעור של 30%. אסור לנו לקבל את הנתונים הללו באדישות ולכן יש להכין תכנית לצמצום תאונות הדרכים בחברה הערבית אשר תכלול חיזוק האכיפה והנוכחות המשטרתית בתוך הכפרים והישובים, הגברת החינוך וההסברה, שיפור תשתיות בסיסיות כמו מדרכות, מעברי חציה ועוד אמצעים בסיסיים שמפחיתים סיכון לתאונת דרכים. אנחנו באור ירוק מפעילים תוכניות חינוך בחברה הערבית בגני הילדים ובבתי הספר מתוך הבנה כי חינוך הוא כלי מרכזי לחולל שינוי. הצפייה היא לסיוע מהמדינה ויצירת תוכניות התערבות לא רק לחברה הערבית אלא גם בקרב החברה החרדית ולאוכלוסיות פגיעות במיוחד כמו ילדים, אזרחים ותיקים, הולכי רגל רוכבי אופנועים וקטנועים, נהגי הרכב הכבד ונהגים צעירים".
אתה בעצם אומר שהכול עניין של סדרי עדיפויות. ייתכן שהמדינה התעייפה מלהשקיע בסוגיה הכאובה כאשר הנתונים השליליים רק הולכים ומטפסים? 
"כשמדינת ישראל תחליט שהיא רוצה להציל חיים היא גם תצליח. ראינו בקורונה מה קורה כשהמדינה הציבה בראש סדר העדיפויות את הצלת החיים וכיצד היא עושה הכול ומוצאת תקציבים ומשאבים כדי להצליח. בעזרת הפעילים והמתנדבים שלנו באור ירוק נמשיך להפיץ את בשורת הבטיחות בדרכים לכל חלקי האוכלוסייה ובמקביל לא נפסיק לדחוף את המדינה לקבל החלטות נכונות לטובת הבטיחות בדרכים של כולנו".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה