"את אדיפוס המלך קראת?" - השאלה הזו מפרק הבכורה של "זגורי אימפריה" הזכירה לנו את הבסיס לעלילת הסדרה. אבישג ואביאל כבר דאגו להבהיר לנו שגם אם ננסה לברוח מהגורל שנקבע, לעולם לא ניתן לשנות אותו.

העונה החדשה בנויה כך שבכל פרק הפוקוס עובר לדמות אחרת, שנותנת לנו את הזווית שלה לסיפור המשפחתי השלם. בפרק השני הגיע התור של אבישג שהייתה חלק נכבד מתוך הפרק. שוג מתמודדת עם הצרות של העיר הגדולה: המרדף אחרי עבודה, "הרומן" עם הבוס החדש ועד לחיפוש המתיש של מציאת דירה.

הפרק לא עוצר רק בצרות של אבישג. הוא לוקח אותנו ישר לתוך התסכול של אביאל מהפרק הקודם: האכזבה מכך שאימו לא קיבלה את מרסל דוחקת אותו לפינה, והוא מחליט לבצע מהלך. הוא מחליט להגיע לתל אביב כדי לשכוח מהצרות.

פתאום קיבלנו את אבישג בפן שונה לגמרי, מהרגע שאביאל מודיע שהוא בדרך, היא עושה לו כבוד ששמור רק ליחידי סגולה. אנחנו רואים את שוג המורדת עומדת ומבשלת ארוחת שישי מושקעת כזו שאפילו בעלה, דודו, לא זכה לה. הכימיה בין האחים, הגיעה לשיאה ביציאה המשותפת שלהם והייתה הקש ששבר את גב הגמל עבור דודו שלא הצליח לשאת את התחושות הקשות, ובצעד של ייאוש הראה לאביאל את הדלת החוצה.

לצד הדרמות בחייה של אבישג, הפרק העניק כמה רגעים של חסד וכאב לסבתא אלגריה (חווה אוטרמן) שנשארה הרחק מאור הזרקורים בפרק הבכורה. במונולוג חשוף היא סיפרה על הנתק מהנכדים ועל הרצון שלה לסיים את חייה מוקדם מן הצפוי.

עוד ב-

"זגורי אימפריה" חזרה למסך והזכירה לכולנו למה התגעגענו

לכתבה המלאה

בסופו של דבר, לא משנה כמה ינסו להפריד ביניהם הגורל תמיד ימצא את הדרך להפגיש בין אבישג לאביאל. הם אולי ניסו לברוח הכי רחוק שאפשר, אבל הם נזכרו שהנחמה היחידה שלהם היא פשוט אחד לצד השנייה.