כחילוני, בכל פעם שאני רואה ברחוב חיילת/קצינה בחצאית, אני ניגש אליה ביראת כבוד ומברך אותה על החלטתה הנכונה. כולן שמחו לקבל את המחמאה שניתנה מעומק הלב, והסבירו שאין להן ספק שזו חובתן, ושהן בטוחות שכמו שהן נכנסות לשרות דתיות, גם תצאנה דתיות. גם מיעוט של חרדים מתגייסים, וגם אותם אני מברך ברחוב. יש הרבה יותר חיילים/קצינים חרדים מאשר חיילות דתיות. ושתי הקבוצות האלה צריכות להתגייס. מה הקשר בין דבריו של מגל לבין "זעקתם הכנה של משפחות שכולות"???